לפני 5 שנים. 1 במרץ 2019 בשעה 19:08
חוזרת אחרי חופשה קצרה בחו'ל. 10 שנים שלא חוויתי ניתוק לשם חופש.
רגילה לנתק של עבודה כי היתי מובטלת או בגלל מחלה אבל חופש? שהראש לא ידאג, לא ייחשב, לא יעבוד, כזה לא היה יותר מעשור.
טיול אמא ובנות, היה כיף, היה מצחיק. מזמן לא צחקתי עד דמעות. או מזמן לא היו דמעות שלא היו מעצב.
ולאחר 3 ימים, כל אחת חזרה לביתה.. אחותי לבעלה ולילדים, אמא שלי לאבא שלי. ואני?
נשארתי לישון אצלם בלילה האחרון, לא מצאתי את הכוח להיכנס לבית ריק וקר..לבד
הן חזרו למקומן, להרגלים. ואני כאילו טרם חזרתי...
משוטטת בין בלוגים פה, תמונות באינסטגרם, ומדפדפת בפייס בלי לראות. סתם כדי להעביר את הזמן עד שהעייפות תבריח את מחשבותיי שוב מהעולם.
יום ראשון הוא יום של התחלות חדשות, אולי משם יבוא הטוב.