אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים

סיפורים אמיתיים או דימיוניים
כתיבה שלי היא בעיקר לעצמי
לפני 6 שנים. 30 בספטמבר 2018 בשעה 14:44

רעבה להתרגשות כשמחכה לצליל הראשון של ההצלפה

מתגעגעת לדפיקות הלב שמלוות את הליטוף 

טעם הדמעות מעורבבות עם נשיקה

חוסר נשימה בדיוק ברגע השיא

להיות של מישהו ורק שלו

לחלום על עתיד

 

 

סתם מילים שנשפכות על הדף.... 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י