אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מטפטף מילים

לפני יומיים. 18 באפר׳ 2021, 18:36

נראה לי שהדבר הקשה ביותר בפורסד בי הוא לא למצוץ לגבר אחר או לתת לו לזיין אותך בתחת.

אלא להסתכל לו אחר כך בעיניים, ללחוץ לו את היד ולאחל לו יום נעים.

 

 

https://lh3.googleusercontent.com/proxy/zP952QB7QqM-mYLepk5MmsUb3DmFH8TQ4hRpM3uQUQcdpgLMoI75Whw874E6HG3oUkcAt0BA082fGph4dJISd1_L_YYwTvh82DY

https://lh3.googleusercontent.com/proxy/ojPnK5o4kJ8MFT8OHI_zTHS2qV7W4L8fsLnKWJGZBnAK47tYmHyxK3K8OHcBdKreHexNggR38Q-wxIvuPbvWAdZMZPAghLJrbzSgzZb7lkbelfKwDR2c

 

 

 

 

(אני יודע שזה לא מקובל היום אבל ליקר הוא סטרייט. בלי פנטזיות בארון/שידה/בוידם על בי באף אחת מצורותיו, הכפויה, המבחירה, הבטעות, הבשלישייה מותר וכו'...) 

לפני 3 ימים. 17 באפר׳ 2021, 20:05

והחדר היה מלא רק בך ובכסא שישבת עליו בשמלתך הבהירה , שבלטה מאד כנגד העירום שלי על הרצפה הכהה. רק קרן אור דקיקה חדרה דרך קירות החדר העבים.

ואז התחלת. התחלת להפשיט את הנפש שלי. שאלת אותי בטון רגוע ונעים, כמעט מהפנט שאלה אחר שאלה. וכל שאלה חודרת עמוק יותר לתוכי. שאלות שאני שאלתי את עצמי ולא מצאתי להן תשובות. שאלות שידעתי או חשבתי שידעתי את התשובות אליהן אך קברתי אותן עמוק ולא רציתי לעסוק בהן, בטח לא מול אדם אחר. ושאלות שמעולם לא שאלתי את עצמי והשאירו אותי המום. גם כי לא היה לי מושג איך לענות עליהן וגם כי התפלאתי איך זה שלא שאלתי את עצמי מעולם.

והתפתלתי מולך. כלומר הייתי קפוא כי אמרתי לי כבר בהתחלה לא לזוז. לא נגעת בי כלל אבל הנפש שלך שלחה יד עמוק לתוכי ושיחקה בנפש שלי כרצונה. הפשיטה אותה שכבה אחר שכבה, לוחצת בכל מקום שמתחשק לה. והנפש שלי מתפתלת, מנסה להתחמק, מנסה למצוא מילים, תשובות. מנסה בשניה אחת למצוא זכרונות, לנער מהם אבק ולנתח אותם.

ואת והנפש שלך ממשיכות בשלכן. והכל ברוגע, בנעימות. גם השאלות הנוקבות והכואבות ביותר. גם ההקשבה לתשובות שלהן בשלוות נפש. שלך כמובן, כי שלי הייתה נסערת ומבולבלת ומתביישת ומפחדת. מפחדת לא למצוא תשובות, מפחדת למצוא תשובות לא נכונות, מפחדת מהשאלה הבאה.

ואז בשלב מסוים את מבינה שדי לה להיום, לנפשי. את קמה מהכסא ואני ממשיך לא לזוז כמו שביקשת. ואני כל כך רוצה לגעת בך ולהרגיש אותך. לחבק לך את הרגל ולתת לסערת הרגשות, הפחדים והתסכול לשקוע. 

ואת מחייכת אלי חיוך ששווה הכל, שמראה שאת מרוצה ממני ומסתובבת אל הדלת הנעולה ונעלמת דרכה.

ואני קופץ ממקומי אל המקום האחרון בו עמדת. ונשאר בו אוויר בלי חמצן, אבל לא רק. נשארה בו גם טביעת כף רגלך העדינה והיחפה שניתן לראות רק כי קרן האור חודרת בדיוק בזווית הנכונה. ואני יודע שהיא ממש עוד שניה נעלמת. ואני מצמיד את פניי לרצפה בדיוק למקום הזה. הלחי שלי על טביעת כף רגלך.

ואני מאונן החוצה את התסכול שחונק אותי. כי אני חייב. כי גם ככה קשה לנשום אוויר שנשאר בלי חמצן.

 

 

 

לפני שבוע. 12 באפר׳ 2021, 14:33

השנה היא 2059. בלוח המודעות של "מלכות בעבדים" מתפרסמת המודעה הבאה:

 

מאת: אימת_הישבנים(שולטת)

הנושא: דרוש נשלט.

פירוט: היי לכולם. למי שלא מכיר, אני אימת הישבנים (לשעבר בועלת_בהסכמה), שולטת בת 36 שכבר נמצאת לא מעט שנים בעולם הזה. ההנאה המהולה בתסכול של בעילת גבר עם איבר מסיליקון הביאה אותי לקבל את ההחלטה ובקרוב אני עתידה לעבור ניתוח  (Autologus penis transplantation) APT.

למי שלא מכיר מדובר בהליך רפואי במהלכו משתילים לי איבר מין זכרי שגודל במעבדה מתאי גזע שלי. הזין והביצים שלי (בחרתי לעבור הליך מלא כולל אשכים, מתה לדעת איך זה ירגיש ואיך הטעם שלי) גדלו בשנה האחרונה במעבדה מתאי גזע שנלקחו ממני כשהייתי עוד עובר והם מוכנים להשתלה. הרופאים אומרים שקשה להגיד על פי המראה הרפוי מה יהיה גודלו בזמן זקפה אבל שהם מאמינים שיצא לי איבר גדול מהממוצע. אני חייבת להגיד שראיתי אותו ומעבר לזה שהתרגשתי מאד אני חושבת שהוא באמת יפה, גם כשהוא רך :).

בכל מקרה במהלך הניתוח מחברים את מערכת העצבים של הפין החדש למערכת הקיימת של הפות שלי ובעיקר לדגדגן. לאחר הניתוח אהיה למשך 3 שבועות על תרופות משככות כאבים ועם אלחוש מקומי כך שלא ארגיש כלל את האיזור. כמו כן אקח תרופות מדכאות חשק מיני וזקפה. 

בסוף שלושת השבועות האלו, לאחר ההחלמה הפיסית יחל תהליך הפיסיותרפיה. לפי מה שהרופאים הסבירו לי אני צריכה לחווט, לכוונן ולכייל מחדש את מערכת העצבים שלי מהכיפה ועד המוח. על כן אצטרך לחשוף את הזין החדש למגוון תחושות סנסוריות במגוון מצבים שונים. להעלאת הסיכויים להצלחת ההליך בשבוע הראשון יש להשקיע באופן אינטנסיבי מאד בהיקף של לפחות 8 שעות ביום. לאחר מכן ניתן לרדת לשעתיים ביום למשך חודש. במסגרת הזמן הזה אמור להתרחש תהליך הקליטה המלא של הזין כזין מתפקד לכל דבר ועניין. הצלחת חוויה של אורגזמה מלאה יחד עם שפיכה בפרק הזמן הזה תעיד על הצלחת הרוב המשמעותי של התהליך וגם לאחר מכן ההנאה מהזין תלך ותתעצם.

אז כאן אתה נכנס לתמונה. הרופאים הכינו אותי שבעיקר בשבוע הראשון צפוי לי תהליך סיזיפי, מתסכל ומתיש פיסית ונפשית. אני צריכה להיות מעוררת מינית ולתת לזין שלי לחוות מרקמים שונים, עוצמות לחץ משתנות וכו'. הוא עלול לזדקף ולהרפות ללא קשר לרמת העוררות שאחוש. הם בעיקר הדגישו שכשאהיה בזמן האקט אני צריכה להמשיך ולהמשיך. גם אם ארגיש שאיני מרגישה את החיכוך ואיני מתקרבת לשיא כלל. לכן אצטרך שהחור שלך יוכל להכיל ולבלוע את הזין החדש שלי למשך שעות ארוכות ובעוצמה הכי חזקה שאפשר. תצטרך גם לרכב עליו כשאני אתעייף ולהשתמש בידיים ובפה שלך לענג אותו באופנים שונים שאנחה אותך בין זיון לזיון. גם אם הוא זקור וגם אם הוא רך. שפתיים, לשון, גרון. בכולם ייעשה שימוש. בנוסף צפויות שפיכות בתזמונים שאינם קשורים למצב העוררות שלי, אז תהיה מוכן לבלוע.

תצטרך לעשות גם הכל כדי לשמור על המיינד שלי מגורה, מה שאומר ספיגה של כאב, השפלה, והמון שירותיות והערצה מצידך. תצטרך לצאת מגדרך להפוך את החוויה המתסכלת והמתישה הזאת לנעימה ביותר ויעילה ביותר.

חושב שאתה מתאים? שלח הודעה. ייערכו אודישנים עם איברים מסיליקון :)

 

http://porngifs.club/tmp/femdom_gif_shemale_8.gif

https://thumb-p6.xhcdn.com/a/calqnrtew178QaYu9HU3qQ/000/413/851/036_1000.gif

https://i1.wp.com/cumception.com/wp-content/upload/2018/09/surprise_peg-4986.gif

לפני שבוע. 8 באפר׳ 2021, 11:15

ובחלומי ישבנו/שכבנו סביב שולחן על הרצפה באווירה היפית שכזו אני, עוד 3 בחורות יפות וחבר מהצבא, צפופים ונוגעים. היינו למעשה בעבודה והתעסקנו בענייני עבודה.

כשסגרנו את עניין העבודה הצעתי להכין לכולנו קפה. שאלתי אחת אחת ואחד אם הם רוצים והתרוממנו כולנו יחד מהשולחן.

הלכנו לכיוון מסויים למקום שהוא מעין חדר אוכל באוויר הפתוח. סביב השולחנות ישבו אנשים מהכלוב. לא הכרתי שם אף אחד אבל פשוט ידעתי שזה אנשים מהכלוב. גם לבוש לא קונבנציונלי תמך בתחושה הזאת.

כשצעדנו צעדה לידי אחת מ-3 הבחורות שהיו לידי בשולחן. זו הייתה הבחורה מפוסט הפסיפלורה (https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=835091&blog_id=111305). היום היא כבר נשואה ואמא לילדים. צעדנו עם הפנים קדימה אך תשומת הלב והקשב של שנינו היו נתונים אחת לשני.

לראיה כשרציתי ללחוש לה משהו באוזן היא קירבה אלי את ראשה בשנייה שקירבתי את שלי אליה.

ואז לחשתי לה: "זה גיהינום לא לנשק לך את הצוואר כל הזמן".

לא יודע מאיפה בא לי המשפט הזה אבל חשבתי שיצא לי משפט יפה ורציתי לשתף אתכן.

 

אחרי שלחשתי לה היא פנתה לשולחנות ואני המשכתי לעמדת הקפה, אבל ממש באותה שניה הייתה אזעקה שהעירה אותי. אזעקת אמת? תרגול? אה, זו הצפירה.

עמדתי בצפירה. תרתי משמע. המחשבות בראש התחלפו מצוואר ענוג שאני מכיר שנים לבורות עם גופות.

וחשבתי שמעברים חדים זה קטע שאמור לבוא רק בעוד שבוע...

הגיהנום הוא יחסי.

לפני שבועיים. 6 באפר׳ 2021, 9:40

גברים טובים לוקחים (את ה)זמן

 

https://cdn.sex.com/images/pinporn/2019/12/29/22404315.gif?width=300

https://bestadultgifs.com/images/licking-pussy.gif

לפני 3 שבועות. 29 במרץ 2021, 10:44

למי מכם/ן שלא קורא/ת את בכוח המוח, (מה נסגר אתכם/ן??? וגם- עד כאן ההומאז' שלי לגברת מיכאלי) אז זה הפוסט המקורי:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=1126779&blog_id=51260

 

וכך אני ראיתי את זה מנקודת המבט שלו:

 

אני לא בטוח איך הפסדתי בהתערבות הזאת. הייתי בטוח שאני צודק... האם יכול להיות שתת המודע שלי היתל בי כדי שאפסיד כי זה מה שרציתי באמת? כך או כך חשבתי לעצמי שמקסימום אם אפסיד זה לא יהיה כזה נורא... מה כבר יכול לקרות כשאהיה אסיר שלה ל48 שעות? גם ככה אני רוצה להיות קרוב אליה.
כשהיא אמרה שהיא צריכה לצאת לקצת מאוחר יותר  הנהנתי ושכחתי מזה. כשהיא התחילה להתארגן נזכרתי בזה.הייתי מהופנט לראות איך היא לובשת את הלוק המהודק הזה שלה. חושב לעצמי שצריך לשדר אזהרה לעולם לפני שהיא יוצאת אליו ככה. תו"כ תהיתי לאן היא הולכת. חשבתי שהיא בטח קבעה עם דנה חברתה הטובה לקפה. מאד הופתעתי כששמעתי קול גברי בוקע מהטלפון בזמן שהיא מצחקקת ומכווינה אותו אל הבית. ניסיתי לשאול למה ולאן אבל היא שלחה לי את המבט המקפיא הזה שלה. קפאתי. שתקתי.


השעה הייתה שש בערב. היא ליטפה אותי לפני שעזבה. כל כך יפה, כל כך קרובה. הריח המשכר שלה ממלא את אפי כך שיספיק לדקות הקרובות אחרי שתצא. היא מזכירה לי שהיא לא רוצה שאעשה כלום מלבד לחכות לה. מלא שאלות קופצות לראש אך הן נשארות איתי כשהיא יוצאת לה לדרך.
מה זה אומר לא לעשות כלום? בטח לא רוצה שאראה טלוויזיה או אקרא ספר. או קיי. אבל מה עם לסדר קצת? לשטוף כלים? היא בטח תרצה את זה לא? לא- היא אמרה כלום מלבד לחכות לה. במשא ומתן ביני לבין עצמי אני מחליט- מותר לאכול, לשתות ושירותים. חוץ מזה כלום. כן, לזה היא התכוונה.


אני נשכב על הספה ומביט על שעון הקיר הגדול שנמצא מולי. תיקתוקו מהדהד בבית השקט ואני תוהה- האם תמיד היה פה ולא שמתי לב אליו? או אולי הוא חדש פה? אם חדש- האם שמה במיוחד לרגע הזה?ידעתי שהיא בטח לא תחזור לפני שמונה-תשע. שכבתי על הספה והמחשבות צפו. בל פעם שהמחשבה על הגבר הזה- איך הוא נראה? מי הוא? מה הם עושים? צצה מיד העפתי אותה. שקעתי בזכרונות על רגעים יפים איתה.


לפתע התעוררתי בבהלה. רבע לתשע. לא שמתי לב שנרדמתי. היא תכעס שישנתי? זה נחשב שרימיתי? אספר לה והיא תחליט. אני קם ושותה כוס מים. לא נראה לי שהיתה רוצה שאכין קפה. תיאבון כלל לא היה לי. הייתי מתוח מדי. הסתובבתי בבית. סופר מרצפות. כל רעש של רכב בחוץ מקפיץ אותי לחלון לאכזבה אחרי אכזבה.
השעה כבר עשר ורבע. מתחילות לצוץ לי מחשבות- מה? היא תבלה את הלילה איתו? אין סיכוי. היא לא תעשה את זה. או שכן?כשהשעון מראה עשר וחצי אני כמעט מאבד את זה. רכב מאט ליד הבית, וממשיך לסוע. אני מסנן קללה. 5 דקות אחר כך רכב אחר עוצר ליד הבית. הבן זונה יוצ ופותח לה את הדלת. היא נושקת לו על הלחי ומתקרבת אלי. השיער שלה פזור. גם תחת פנס הרחוב אפשר לראות כמה היא יפה וזוהרת. הלב שלי פועם חזק ומהר. רוצה לבקוע החוצה מבית החזה.


אני לא יודע מה לעשות עם עצמי מרוב התרגשות. היא לא השאירה לי הוראות איך לחכות לה. הלכתי אחרי תחושת הבטן וירדתי על ברכיי. כבר שמעתי את הצעדים שלה מעבר לדלת. נשבע שאם היה לי זנב הוא היה מכשכש עכשיו. עמד לי. ברור שעמד לי. כל כך חיכיתי שהיא תחזור כבר. היא פתחה את הדלת. כמה היא יפה. איך זה ממשיך להפתיע אותי כל פעם מחדש.מהעמידה שלה ישר הבנתי שהיא שתתה לפחות שתי כוסות, אולי 3. פתאום אני קולט שהשיער שלה לא רק פזור, הוא קצת פרוע ומבולגן. תחושה אחרת התחילה להשתלט על האיזורים בגוף בהם שלטה ההתרגשות עד לפני שניה. עיני התמלאו נוזלים ודמעה אחת זלגה לי על הלחי מבלי שיכולתי לעצור את זה.


היא חיבקה אותי אליה. הריח המשכר של הייחום שלה היה מוכתם כולו בריח החריף של הזרע שלו. לא היה מקום לטעות. אפילו מראה השפתים התפוחות שלה שהיה משוש חיי לא הצליח לעמעם את סערת הרגשות בה הייתי. כל המחשבות אותן הדחקתי קודם התפרצו בבת אחת. הוא מזיין אותה בראשי במלא תנוחות בו זמנית. גומר בתוכה ועליה. ואני פה מול הזרע שלו שמרוח עליה. אני נגעל, נעלב וכועס מצד אחד ומצד שני כל כך כל כך שמח שהיא חזרה. בא לי לקום ולצאת או לפחות להפנות לה את הגב. אבל אני לא מסוגל לעשות דבר מלבד להשפיל את מבטי ולסנן "חיכיתי לך".היא ליטפה אותי ואמרה "אני יודעת. ואני חזרתי". הליטופים הראשונים אפילו קצת הכאיבו. אבל לא יכולתי לזוז.
מלטיפה ללטיפה הרגשתי שהכעס מתמוגג ואני מתמסר למגע שלה. כמה טוב שהיא חזרה. זה כל מה שחשוב.

לפני 3 שבועות. 28 במרץ 2021, 16:32

הסרטון הזה משאר הסרטונים? (משאר הסרטוניםםםםם...)

שבכל הסרטונים, גומרים הנשלטים (אם בכלל) בסוף הסרטון (בסוף הסרטוןןןןן... (טוב לא בכל, ברוב, אל תהרסו את השיר).

 

בכל מקרה בסרטון הזה מממשת אליס (רק בעיני היא המקבילה של סרטי הפמדום לניקול קידמן?) את מה שלפחות עבורי הוא אחד הפחדים הגדולים- לגמור מוקדם מדי.

אם נסתכל לרגע על יכולות של נשלט כעל יכולות של גיבור על שמסוגל- לספוג, לכאוב, להתאפק, להיות מושפל, להיעלב וכו' וכל זה עם ראש מורם (או מורכן, תלוי מה היא ביקשה) אז הרי שיש בחרמנות, במיוחד כזו שנבנתה ע"י מניעה מעין מעיין נובע של כוחות, כמו שהשמש עבור סופרמן. והגמירה? עבור רובינו הגמירה היא כמו בעיטה לביצים עם קריפטונייט.

אז בסרטון הזה אליס באופן מכוון מפרקת לנשלט את הצורה רק אחרי שהוא גמר וגם מסבירה לו תו"כ. (נראה לי, ראיתי אותו ממש מזמן עם סאונד ונזכרתי בו עכשיו).

 

https://txxx.com/videos/7428301/mistress-eleise-de-lacy-post-orgasm-stress-in-order/

 

בכלל למי שלא מכיר יש לה לאליס מלבד סרטוני שליטה נשית בנאלית כמה לא רעים כלל, שונים ויצירתיים יותר (כתבתי על אחד מהם את הפוסט הזה: מבוכה ואירוטיקה)

 

חג שמח לכל הסופרמנים/וומניות :)

 

ליק

לפני חודש. 9 במרץ 2021, 17:59

היום בעודי נוסע באיזור עירוני, נתתי לאישה יפה להשתלב בכביש ביציאה מחניה.

לא כי היא אישה יפה, כי ליקר משתדל לתת לאנשים להשתלב בתנועה.

הרוב אומרים תודה, ככה עם היד. חלקם מתעלמים.

אבל היא חייכה אלי. חיוך מלא ואמיתי כזה. מופתע ומרוצה. ונכנסה לפני.

אינסטינקטיבית התחיל לעמוד לי.

קוראים לי ליקר ואני מכור לחיוכים.

https://cdn5-images.motherlessmedia.com/images/813255D.gif

לפני חודש. 7 במרץ 2021, 22:46

רוצה שהנשלט שלך ירגיש אותך בכל רגע ורגע מהיום שלו?

לא צריך להגיד לו שישים פלאג ענק בתחת,

רק אבן קטנטנה בנעל... :)

 

(לויישן לוקיישן לוקיישן.....)

 

שבוע טוב.

ליק

לפני חודש. 6 במרץ 2021, 21:58

הרגע הזה שאתה מחפש שם כלשהו ברשימת אנשי הקשר בטלפון (נניח "שירה") 

והתוצאה המתקבלת היא "שירה כלוב".

והלב נופל לשניה לתחתונים

ואז אתה נזכר שחיפשת כלוב ביד 2....