מטפטף מילים

*המוסיקלי

רוק

רוק כבד

רוק אלטרנטיבי

האוס

מטאל 

פופ

טראנס

קלאסי 

(ר)ג(א)יי

סווינג

צ'ילאאוט

אלקטרונית

לא משנה מה הסגנון שלכן,

רק שימו ווליום גבוה,

שהשכנים לא ישמעו את הצעקות 😈

שבוע טוב,

ליק

כיאה לפרח הנדיר שהיא, היא נולדה באביב.

לפני שנה לקראת יום הולדתה עלו בי שתי השורות הראשונות של השיר הזה.

ביום הולדתה שלחתי לה את מה שנבע ממני בעקבות אותן שורות. 

קראתי את זה שוב עכשיו, אני יודע שאני לא ביאליק, אבל אהבתי את מה שיצא, והחלטתי לשתף פה (בהסכמתה כמובן):

כָּל נַעַר חוֹלֵם לוֹ אִשָּׁה,
אֶת הָאִשָּׁה שֶׁיָּדַעְתִּי.
כְּשֶׁיָּדִי לִטְּפָה יְרֵכֵךְ,
אַתְּ הָיִיתָ זֹאת שֶׁנָּגַעְתָּ בִּי.
כְּשֶׁחָדַרְתִּי לְתוֹכְךָ,
נִכְנֶסֶת אֵלַי עָמֹק כִּפְלַיִם,
וְהוֹצָאַת אוֹתִי מִתּוֹךְ גּוּפִי,
לְרַחֵף בֵּין מִטָּה לַשָּׁמַיִם.

אַתְּ שְׁאִיפַת הָאֲוִיר הָרִאשׁוֹנָה,
עֵת לַאֲוִיר הָעוֹלָם יָצָאתִי.
כְּתִינוֹק מֻרְעָב נִשְׁלְחוּ שְׂפָתַי,
מְהֻפְּנָט פִּטְמָתְךָ יָנַקְתִּי.
עוֹד הָרֵיחַ שֶׁלְּךָ בִּנְחִירַי,
מִתְעוֹרֵר לַחַיִּים מֵעֵת לְעֵת.
עוֹד הַטַּעַם שֶׁלְּךָ עַל שְׂפָתַי,
כְּמוֹ זִכָּרוֹן חַי וּבוֹעֵט.

אֶת מָה שֶׁאַתְּ בִּשְׁבִילִי,
לֹא יוּכְלוּ לָקַחַת,
לֹא הַשָּׁנִים, לֹא אֱלֹהִים,
גַּם לֹא אֶת אוֹ הַשָּׂטָן שָׁם מִתַּחַת.
וְהִתְגַּלְגַּלְנוּ זֶה בְּזוֹ,
וְהִתְגַּלְגַּלְתִּי מִגֹּלֶם לְפַרְפַּר.
וְהַלְוַאי, הַלְּוַאי שֶׁסִּפּוּרֵנוּ,
בַּגִּלְגּוּל הַבָּא יְסֻפַּר.

והיו גם תמונות, אבל הן יישארו לעינייה בלבד :)

ולכבוד חג האלילה- אוסף של כל הפוסטים עליה/בהשראתה בבלוג שלי בסדר כרונולוגי:

1. מישהי פעם

2. חלום בתחילת היום

3. חוויה חוץ גופית

4. אדם צובר זכרונות

5. חלום בתחילת היום 2

6. תרגיל במיקוד המיינד

7. אני בטוח שאתם תוהים

8. התנייה מעניינת...

9. מיצים (או אתגר הדיאלוג)

10. חלום בתחילת היום 3

11. safe word

12. מילים שאני מקווה...

13. היררכיה

14. חלום בתחילת היום 4 (חיבוק)

15. חלום בתחילת היום 5 (לא מיני)

16. בתול בן 40

17. חלום בסוף היום

18. אלילה, במלוא מובן המילה

19. חוויה חוץ גופית 2 (חצי שעה)

מזל טוב אלילה,

תודה ליקום שהביא אותך.

שבוע טוב,

ליק

נכון בסדרות וסרטים יש את הרגע הזה שאירוע או משפט מקריים גורמים לגיבור להבין משהו מרכזי בעלילה? (האוס אולי הסדרה הכי טובה לדוגמה הזאת)

אז היה לי רגע כזה היום, תו"כ נהיגה. אני צריך לנהל שיחה לא נעימה עם אדם קרוב. חשבתי על הנטייה שלי להתחמק משיחות על נושאים רגישים. כלומר, אני אוזן קשבת נהדרת, גם לנושאים הכי רגישים והסביבה שלי יודעת את זה. אבל את זה אני עושה נהדר כשאני מחוץ לסיטואציה. אם אני חלק ממנה תמיד אעדיף להמנע, להתחמק, לוותר, להקריב וכו' מאשר להתמודד איתה.

ואז חשבתי על הנטייה הזאת באחד הנושאים החשובים לאדם- יצירת קשרים אינטימיים. וזה גרם לי לחשוב על עד כמה החשיפה המוקדמת שלי לעולם הוירטואלי עודדה את אותה נטייה להתחמק. כי הרי למה לי לנסות לגשת לנערה שמוצאת חן בעיני ולהסתכן בדחייה כשאפשר לדבר עם דמות אלמונית באינטרנט ולא להסתכן. (כן, ברור שזאת תפיסה ילדותית שלא לוקחת בחשבון שיש אדם בצד השני של המקלדת. לא גאה בזה אבל הייתי פעם כזה בצעירותי...) בריחה מהמציאות בלחיצת כפתור.

אני לא באמת יודע אם זה היה משנה, אבל זה גרם לי ממש לתהות, מה אם היו ממציאים את האינטרנט כמה שנים מאוחר יותר? האם ואיך זה היה משפיע על חיי אילו לא הייתה לי את אותה פינה סודית ומלוכלכת בחדרון קטן ללא דלת בבית ההורים? האם זה היה דוחף אותי להתמודד עם מצבים אינטימיים או מוקדם יותר? ולא רק מצבים אינטימיים, אלא כל מצב מאתגר שמוציא מאיזור הנוחות. האם הבטחון העצמי שלי היה נבנה מוקדם יותר? או אולי המצב היה חמור יותר והייתי רק מסוגר יותר לולא אותו מפלט? לולא אותה רשת בטחון (ראיתן מה עשיתי כאן?) אינטימית מחד ומרוחקת מאידך?

וכמובן, אם ומתי הייתי מבין שאני נמשך לשליטה נשית? מה הביצה ומה התרנגולת...?

אולי אני צריך באמת ללכת להאוס שייתן אבחנה...

כלומר לקאדי...

פורים שמח, מלא חיוכים :)

ליקר

כשהתחלתי לצפות בסיינפלד שמתי לב לרמיזות ואזכורים לתכונות אופי נשלטות אצל האיש והקרחת, השקרן הפתולוגי שלעתים נדמה שהוא נשלט של היקום שתמיד מתאכזר אליו- ג'ורג' קוסטנזה.

אז החלטתי לאגד את כל אותם אזכורים לפוסט אחד שנערך במשך די הרבה זמן.

אני חושב שמגיעה לי איזו נקודת זכות אקדמית באוניברסיטת הבדסם על איסוף הנתונים הזה... :)

- "לכל אישה על פני העולם יש שליטה מוחלטת על חיי, ועדיין אני רוצה בכולן, זאת אירוניה?" עונה 2 פרק 10

- "אני מרגיש אשמה על זה שאני נהנה, כאילו שזה לא מגיע לי, אז אני מדבר. זה מונע ממני להינות" עונה 3 פרק 1 בשיחה על עיסויים.

- "האם אראה אותך שוב?"- עונה 3 פרק 13, אומר לאישה יפה שפגש ברכבת ואזקה אותו למיטה בחדר מלון כדי לשדוד אותו, שניה אחרי שמבין שזה מה שקורה והיא יוצאת מהחדר. 

 - "את לא יכולה לגמור איתי, יש לי יד!". "ואתה תזדקק לה..." ענתה הפסנתרנית. עונה 3 פרק 14.

- "רואה זה כל מה שאני חושב עליו. לשכב עם ענקית. זאת שאיפת חיי" עונה 3 פרק 17.

- "הן תמיד זוכרות את הפעם הראשונה. אני לא רוצה שיזכרו אותי. אני רוצה שישכחו אותי". מביע הרבה ביטחון עצמי על יכולותיו במיטה. עונה 4 פרק 9.

- "אבל אני מבטיח לכם: אני בחיים לא עושה... את זה שוב" על אוננות. עונה 4 פרק 10 (ההתערבות..... פרק שבאופן משעשע צפיתי בו לא מעט אחרי שכתבתי את הפוסט הזה- https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=111305&postid=1421830)

- "הסבל שלך הוא העונג שלי" ג'רי עונה לג'ורג' לגבי מה שמסב לו אושר בחיים עונה 4 פרק 17

- כל חיי הם בושה, למה שאמות בכבוד?" עונה 4 פרק 22

- קרמר: "חוץ מזה, זה הופך מין למענג יותר", ג'ורג: "כן, אז איך זה עוזר לי בדיוק?" בדיון על ברית מילה עונה 5 פרק 5

- ג'ורג': "מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?" ג'רי: "תהיה מובל ומושפל לפני קבוצה גדולה של אנשים, ותצטרך ללכת משם בבושה, עם הזנב בין הרגליים" ג'ורג' בגיחוך נונשלנטי: "כן, אז מה?" עונה 5 פרק 8

-"הייתי בבריכה" ג'ורג' מצא את עצמו עירום אחרי שחייה בבריכה מול בת הזוג של ג'רי שמתנצלת וצוחקת תו"כ. CFNM + SPH להמונים 😄 עונה 5 פרק 20.

- מלצרית: "ג'ורג', אל תכריח אותי להיות קשוחה איתך". ג'ורג': "למה, נראה לך שאת יכולה להרביץ לי?" מלצרית: "לא כדאי לך שאני אהרוס את הפרצוף היפה שלך" ג'ורג' (צוחק):"תפסיקי, תפסיקי". מלצרית: "אתה לא רוצה בייקון, אני אפתיע אותך". עונה 6 פרק 7

- גו'רג' מגלה שג'רי סיפר לבחור שיוצא עם איליין על מהלך מוצלח במיטה "אני צריך מהלך! אתה יודע שאין לי מהלכים ג'רי. אני לא מאמין שאתה לא מספר לי מהלכים, אני משפשף שני מקלות ואתה מסתובב עם זיפו. אז מה המהלך? אני חייב משהו, זאת שאני יוצא איתה עושה את הציפורניים בזמן שאנחנו שוכבים. בחיים לא ראיתי מישהי כ"כ משועממת. אני עובד כמו כלב. תתני לי גניחה, משהו. אני מוכן להסתפק בגיהוק לעזאזל" עונה 6 פרק 20.

- "אני סובל כבר 30 שנה, כולל אתמול" עונה 8 (הדי גרועה...) פרק 10

- "כאילו שאני לא יודע שאני פתטי" עונה 7 פרק 1

-"אני יכול לחכות שישה שבועות בעמידה על הראש. אני כמו גמל-סקס" ג'ורג' על עצמו כי לזו שהוא יוצא איתה יש מחלת הנשיקה. עונה 8 פרק 9

-"כמה הייתי מרוויח לדעתך בתור ג'יגולו? כמה היית משלמת?" איליין (משפילה): "דולר" עונה 8 פרק 15

- "הלוזר השמן הזה הוא אני!" לבוס שלו שפעם זרק את הבגדים שלו לים עונה 9 פרק 7

- "איזה איש מפונק אתה, אתה יודע כמה אנרגיה מנטלית אני משקיע רק כדי לדמיין נשים עירומות?"- ג'ורג' לג'רי על החברה שמסתובבת עירומה בבית עונה 9 פרק 9

- "הוא חוגג לו, על חשבון הכאב שלי" ג'ורג' מחכה להתנצלות שלא מגיעה מבחור בגמילה מאלכוהול עונה 9 פרק 9

ובונוס קטן- הוא מסיים את הסדרה כלוא :)

בכל מקרה, אל תהיו ג'ורג', תהיו טובים.

אחרת, NO CUM FOR YOU!!!

ופתאום בהחלטה קפריזית (אופיינית לה) היא החליטה לתת לי הזדמנות לשים קץ לגעגועים של שנים. היא עוברת תקופה מאתגרת ושאלתי אותה אם היא במקרה מתכננת לצאת להתאוורר קצת כי אני נוסע להפגש עם חברים. קיוויתי שאולי היא תגיד כן ונפגש פגישה "מקרית" באיזה פאב בת"א ואוכל להגניב איזו נגיעה מקרית של זרוע בזרוע, או אפילו חיבוק נסתר בשירותים. כל כך הרבה זמן שאני מת לחוש קרבה אליה, לא משנה איזו.

לא חלמתי ולא ציפיתי שלפתע תגיע ממנה הצעה "לעבור אצלה בדרך ולעשות לה קצת שמח". התלבטתי ארוכות  (משהו כמו שניה וחצי) ועניתי לה שבוודאי שאבוא. "יופי, אז שיהיה לך על מה לחשוב בדרך, שאלת אם אני מתכננת להתאוורר, אני מתכננת להתאוורר על הזין שלך. ונראה לי גם שאתה צריך איזה חינוך מחדש בעקבות המיילים האחרונים. לא צריך הרבה זמן, זה ייקח חצי שעה".

לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות, אושר, ציפייה וחשש. חינוך מחדש? להתאוורר על הזין שלי? מה זה אומר? זה יכול ללכת לכיוון של לרכב עליו וזה יכול ללכת לכיוון של התעללות בו או מי יודע?... אבל הגעתי למסקנה שאני בסדר עם כל האופציות, הרי מה שהיא רוצה זה מה שאני רוצה.

בדרך אליה הלב דפק חזק. לא הצלחתי להרגיע אותו בנשימות. הפה יבש מהתרגשות. אני שותה מים. זה עוזר לכמה דקות ואז שוב. אז שותה עוד. קצת שוקולד שהיה באוטו נדחף לפי כי המוח מרגיש כבר קצת מעורפל מהתרגשות.

התקשרתי אליה להכוונה. הזין נעמד בכניסה ללובי של הבניין. איזה מזל שחורף ולובשים ארוך כך שהשכנים עם הכלב לא יכלו לשים לב... על דלת ביתה כיסוי העיניים המוכר ("אתה תהיה עם כיסוי כי זה מדליק אותי אצלך"). אני ממלא אחר הוראותיה, לובש אותו וממתין. לא דופק, פשוט ממתין. קולות של עקבים נשמעים מבעד לדלת. הנשימה שלי כבדה. הפה שוב מתייבש מהתרגשות. היא פותחת את הדלת ולוקחת את ידי. בלי לחשוב אני מרים אותה אל הפה שלי ונותן לה נשיקה על גב היד. אוח. סוף סוף מגע. היא מושכת אותי פנימה וישר קולטת שאני לא מצליח להכיל את ההתרגשות. "בוא אחרי, אתה צריך להרגע קצת".

היא מובילה אותי ואני מרגיש פתאום אוויר קר. כנראה שאין לי מספיק דם ו/או חמצן במוח כי אני לא מבין למה לעזאזל יש לה חדר שהיא כ"כ מקררת ומה היא מתכננת לעשות לי בו לעזאזל. אחרי כמה צעדים אני מרגיש מעט תזוזה של האוויר ומבין שיצאנו למרפסת 🤦‍♂️. היא מעמידה אותי עם הפנים אל הנוף ומורידה את כיסוי העיניים. הנוף הלילי פרוס לפנינו. האוויר הקריר נעים. היא מלטפת אותי מאחוריי. אני מת להסתובב אליה, אבל מעל הכל אני חייל טוב וממושמע. אני לא ממש נרגע אבל הנשימה קצת מתייצבת ואנחנו חוזרים פנימה. שוב היא נעמדת מאחורי ונותנת לי להציץ בסלון המהמם שלה שפשוט מזמין לערב של מסיבה ותענוגות. לאחר מכן היא מובילה אותי אל הספה. "עכשיו אתה מבין איפה אתה נכון? שב פה" היא אומרת כאילו חושבת שהמוח שלי מסוגל כרגע לזכור את מיקום הריהיטים בחדר... אז אני פשוט מתמסר להכוונה של ידייה ומתיישב. אני מתפשט לפי הוראתה ונשאר בגרביים וחולצה קצרה בלבד.

היא מחמיאה לי על שאני נראה חטוב יותר מהפעם הקודמת שנפגשנו. נראה לי שמלמלתי תודה. כמו שהבנתם הייתי די משותק. אחר כך היא ליטפה עם איזה בד את הזקפה שלי. לאחר מכן הגיעו האצבעות שלה וליטפו אותי תוך כדי שהיא שואלת על אם ואיזה נסיון אנאלי היה לי עם עצמי (היא יודעת שלא נפגשתי עם אחרת מלבדה אחריה). כאילו לא מספיק קשה לי למצוא מילים ועוד לחבר למשפטים, באותו רגע היד שלה מטיילת למטה את תחתית שק האשכים שלי ונראה לי שמה שיצא לי מהפה היה איזה מלמול בג'יבריש.

"מה קרה?" 

זזההה... ההאמממ...

"מה? שאני נוגעת פה?"

כן זה אממממ

מלמלתי וגמגמתי שם כמו ילדה בת 16 שהקראש שלה מניח את היד על פנים הירך שלה. ייתכן שגם חייכתי כמו אידיוט וגנחתי קלות.

אני מפחד לגמור לחשתי. "שלא תעז. אני רוצה שתגיד לי דקה לפני שאתה גומר, לא ממש כשאתה על הקצה. אם אתה גומר בלי אישור אתה לא רואה אותי יותר בחיים"

היא חזרה להתעסק עם הזין שלי. להתעסק זה בעיקר סטירות קלות. חששתי שעכשיו מתחיל החלק של "להתאוורר על הזין שלי" בצורה של מטח סטירות, אבל בסוף זה נשאר בגדר כפכופים קלים. קצת הופתעתי, בכ"ז מדובר באישה שאמרה לי פעם שאין לי מושג בכלל מה היא הייתה עושה לי אם הייתי שלה לחלוטין במציאות מקבילה. מצד שני היא לא בדיוק שולטת אכזרית, יותר קינקית-קפריזית ואני והזין הלא מזוכיסטי שלי ממש בסדר עם הסידור הזה... תו"כ הכפכופים אני מנסה לאט למצוא את המילים לספר לה על נסיונותיי האנאליים ומבקש ומקבל תו"כ שלוקים של מים כי קשה לדבר בפה יבש מהתרגשות. היא קצת מתלהבת מזה שגמרתי מאנאלי בלי ידיים.

בשלב מסויים, כנראה מהחשש שאגמור היא החליטה להחליף פוזיציות. היא נשכבה על הספה ואמרה לי לעשות לה נעים. אני אחד שמגיב הרבה יותר טוב להוראות ספציפיות ופחות מסתדר עם ריבוי אפשרויות. אבל הרעב אדיר וידיי פועלות כבר מעצמן, מגששות ופוגשות את רגליה. העור החלק והנעים שלה מרגיש כמו גן עדן בידיי. מהר מאד השפתיים שלי מצטרפות לחגיגה ועטות על מגפיה. כשאני מבקש להוריד אותן ולהתאחד עם כפות רגלייה המהממות אני נענה בשלילה. אני מטפס במעלה ירכיה השמיימיות, מנשק ומלקק. היא מתמסרת ומתענגת בעודי ממשיך לטפס. שפתיי נפגשות עם שד שמאל שלה. אני שולף אותו ומתחיל לנשק ולמצוץ לה את הפטמה. "מה זה טוי? שכחת איך לינוק?" העקיצה הזאת מיד פוערת לי את הפה ששואב את פטמתה והיא גונחת מעונג. אני עובר לשד ימין ואצבעותיי ממשיכות את העבודה על פטמה שמאל כשידי האחרת כבר נשלחת למטה ומלטפת את התחתונים שלה.

אני חוזר חזרה למטה. מנשק את ירכיה ואז שולח את ידיי להוריד לה את התחתונים. היא עוצרת אותי ושואלת מה לגבי בקשת רשות. אני מבקש בנימוס ונענה בסירוב. "אבל...." היא אומרת "אני יכולה להזיז אותן קצת ככה". אני מסתער על הכוס המדהים שלה כמו ילד בן 16 שיורד בפעם הראשונה לאישה. אולי זאת ההתלהבות, אולי כי ידעתי שזמננו מוגבל... אני מתנצל ומתחיל לאכול אותו כמו שצריך. אוחחחח כמה התגעגעתי אליו. אל הטעם הנפלא שלו. היא גונחת בהנאה אבל עוצרת להכווין אותי. מצד אחד אני תמיד אוהב הכוונה. אני אוהב לדייק את עצמי עבורה. מצד שני אני מרגיש תחושת כשלון קלה על ההתסערות הלא מרוסנת שלי דקותיים קודם. אני מנקה את המחשבות ומתמסר לביצוע המלאכה כמו שהיא רצתה. בנקודה הזאת היא לא שמה לב, אבל עברתי משכיבה על הספה לעמידה על 6, כיוון שהרגשתי שאני עומד לגמור בעצמי מהגניחות שלה באוזן והאגן שלה שזיין לי את הפה. (כשסיפרתי לה אח"כ היא צחקה והתלהבה מזה).

בשלב מסויים היא עוצרת אותי. "הלשון שלך זה נחמד, אבל אתה יודע מה אני אוהבת". היא מושיבה אותי ומטפסת מעלי. הזין שלי רק מתחיל להכנס לתוכה ואני אומר לה שאני מרגיש שאני עומד לגמור. היא ממשיכה להכניס אותי לתוכה ולנוע עלי. אני חוזר על עצמי- אבל אמרת לי להגיד לך. אני ממש קרוב. "נו, אז תגמור." כשאני מרגיש שהגעתי לנקודה ממנה אין דרך חזרה אני גומר מתחתיה ובתוכה כמו שהיא לימדה אותי- ללא שום עכבות. אני רועד ונוהם וגונח ומתפתל, ומנסה לנשום בין לבין. אחרי שאני גומר היא ממשיכה לנוע עלי. תמיד מהסרטונים שראיתי חשבתי שרגע כזה יהיה עינוי, אבל זה היה פשוט נעים והלוואי שהיה לנו זמן לקחת את זה הלאה.

היא קמה מעלי ועוזרת לי להתלבש. אני מבקש לשטוף את פניי, כי לא נעים לפגוש חברים בלי להתנקות אחרי מפגש שכזה. היא מובילה אותי לשירותים. אני מתנקה ומחזיר את כיסוי העיניים. כשאני יוצא אנחנו מתחבקים. עומד לי שוב ואני מתבאס ששעון החול נגמר, חצי שעה חלפה ואנחנו צריכים לחזור כל אחד לחייו.

היא מלווה אותי לדלת ואומרת "אתה עושה 10 צעדים ואז מסתובב". היא פתחה לי את הדלת ויצאתי. אני חושב שעשיתי איזה 6-7 צעדים עד שהיא אמרה לי שזה מספיק ואני יכול להסתובב.

והנה היא עומדת מולי, ברווח הקטן שנשאר בין הדלת למשקוף. האלילה שלי במלוא הדרה. מראה עוצר נשימה של רגליה הארוכות והמושלמות שנובעות מהחוטיני השחור ונגמרות אי שם למטה במגפיים השחורות הגבוהות, מראה שכמעט מפיל אותי לרצפה. העיניים מטפסות מעלה כדי לראות את השדיים המושלמים שלה שאני כל כך אוהב מבצבצים מהטופ שלא משאיר הרבה מקום לדמיון. איזה גוף נשי ומדהים. כאילו יד הזמן לא נגעה בה. ומעל לכל היופי הזה, לפיסת האלוהות הזאת, זורח חיוך מאוזן לאוזן. החיוך שבשבילו היה שווה לי להתרגש עד סף התקף לב, חיוך ששווה לאבד עבורו את דעתי. והיא יפה. כל כך יפה. כמו ביום בו ראיתיה לראשונה עת איבדתי את בתוליי לפני יותר מעשור.

היא נותנת לי בערך שניה להתפעל מכל היופי (איך לעזאזל אפשר להספיק להתפעם כל כך מהר מיצירת אמנות שכזאת?) הזה לפני שהיא סוגרת בפניי את הדלת, ואני לא יודע אם זה יותר טוב לב או רוע לב מצידה. מה שבטוח זה שהלכתי לדרכי עם כל כך הרבה טעם של עוד. ובעודי מעבד, משחזר וכותב את הפוסט הזה כל רגע ורגע בו גרמו לי לעצור, להרגיש בר מזל, להודות לה בליבי ולשלוח את ידי אל בין רגליי.

מאוחר יותר מגיע ממנה מייל שאומר כמה היא נהנתה, שהגמירה שלי הייתה נפלאה לה ושהעכבות שלי והבלימה העצמית שלי פחות מוצאים חן בעינייה. ואני נשאר עם התהיות, איך הולכים על החבל הדק של להתמסר לדחפים והיצרים מחד, ומהחשש לגמור מהגירוי הקל ביותר מאידך. איפה עובר הגבול של הדהירה העצמית אל מול הריסון?

אילוסטרציה:

חוויה חוץ גופית 1

שיהיה שבוע מלא הפתעות חיוביות :)

ליק

כמה תובנות שעלו לי במהלך ולאחר עיסוי (נהדר) שקיבלתי לאחרונה:

1. אין בהכרח קורלציה בין מראה עדין של מעסה לכח שיש לה בידיים.

2. גם בעיסוי כמו בבדסם קשה לעתים לדעת איפה עובר הקו בין עונג לכאב.

3. אני גרוע בלהיות בצד המקבל (עונג... סוטים). אני יותר עסוק בלתת למעסה תחושה שהיא עושה עבודה מעולה מאשר להתרכז בתחושות הנעימות שהיא מסבה לי. אני מתמסר מאד בקלות לידיים זרות אבל לא לעצמי. לא אוהב את התחושה שמשרתים אותי, גם כשאני משלם סכום כסף יפה.

4. חוסר הבטחון הקדמוני שלי עם נשים (עליו כתבתי כאן) קיים גם בעיסוי ומדי פעם צצה בי המחשבה על המעסה מסתכלת על השעון בציפייה שסוף העיסוי יגיע. בלי קשר לאיכות העיסוי.

5. עיסוי בפנים ובאוזניים זה על גבול המגוחך. עיסוי בקרקפת לעומת זאת- מדהים.

6. עיסוי בכפות הרגליים לא עשה לי את זה (הפתיע אותי בתור אחד שאוהב להעניק אותו וקיבל עליו מחמאות). עיסוי בשוקיים- וואו, מפתיע כמה זה כיף. עיסוי בירכיים עלול להיות נפלא אך גם קצת טו-מאץ' על גבול הדגדוג וקו דק מפריד ביניהם.

7. כנראה שאני סוף סוף מתבגר. פעם ראשונה שהצלחתי להחזיק עיסוי שלם (עם מעסה מהממת) בלי זקפה בלתי נשלטת מעצבנת ומביכה (על אף עיסוי בירכיים וקצת "נעימים" שבעבר היו טריגרים ששברו אותי). מזל טוב לי.

8. בשורה התחתונה, גם למישהו גרוע במלאכת ההתפנקות, עיסוי טוב זה החיים. הן לצד המקבל והן למעניק. פנקו את עצמכם.ן מדי פעם...

סופ"ש מפנק.

ליק

מצאתי בשבילך חבילת קונדומים בזול- תזמין

שבוע פרופורציונלי

ליק

:)

מחקר חדש קובע כי יש קשר בין העדפות של שולטות לגבי הטלפון הנייד שלהן לבין ההעדפות שלהן בנשלטים.

יש כאלו המעדיפות על שקט:

כאלו שעל רטט:

ויש כאלו שלא מוותרות על סאונד:

איזה סוג את?

כל חיי הבוגרים תהיתי למה אני ככה, סוטה, נשלט.

הרגשתי יוצא דופן, מוזר.

ובימים האלה, הרגעים הנדירים היחידים בהם אני מרגיש נורמלי, מרגיש עצמי, הם הרגעים בהם הזוועות הולכות שניה לנוח והמוח בורח למחוזותינו האפלים.

ואני לוקח פה כמה שלוקים של אוויר לפני שהמחשבות על הזוועות מתעוררות שוב ושולחות את המוח אל העולם האמיתי, בו אני כמו רבים אחרים מתהלך כזומבי.