היופי בעולם בנוי על המגוון הקיים בו. דמיינו עולם בו כל הנשים נראות כמו בר רפאלי. משעמם לא?
אז אם ניקח למשל את עולם הקשירות (אני כותב מתוך מקום של 0 נסיון מעשי ואינספור שעות פנטזיה) אז קיים בו מגוון אדיר של סוגים שונים של הגבלת התנועה, הכל בהתאם לאפקט שרוצים ליצור. חבלים, שרוכים, ניילון, מיטות וואקום ועוד ועוד דרכים יצירתיות שנועדו לגביל תנועה של כל הגוף או של איבר מסויים.
למה אני חופר לכן? כי חשבתי על איך שני אקטים דומים של הגבלת תנועה של כל הגוף יכולים לייצר בצורה כ"כ יפה תחושות מאד שונות:
למשל מצד אחד מומיפיקציה () או מיטת ואקום- חניטה של כל הגוף, עיניים מכוסות, פתח אחד לפה לאוויר, עם/בלי חשיפה של פטמות/איבר למשחק/התעללות- יוצרת תחושה מאד מסויימת של חוסר אונים. לשרירים אין טיפת יכולת תנועה או תגובה. הם שרירים, הם רגילים להיות פעילים ועכשיו זה נמנע מהם. האדם הופך לשק פאסיבי. לא רואה כלום ונמצא באפלה. חוסר אונים של אסיר בצינוק. בכל מקרה במצב הזה הנשלט כמו מנותק מהעולם. שקוע עמוק בתוך עצמו כשהוא נתון לרחמי בעולם החיצון.
מהצד השני- קשירת ה"X" המפורסמת על מיטה או מתקן ייעודי בה הנשלט קשור כך שהגפיים שלו מתוחות כל אחת לכיוון אחר. גם פה- חוסר אונים מוחלט להגיב למה שהיא תחליט לעשות לו. רק שפה מדובר בחוסר אונים אחר. פה יש לגוף יותר מרחב תנועה, התחושה הרבה יותר מחוברת לעולם החיצון. הוא מודע לסביבה (לטוב ולרע) והוא בעיקר בעיקר מרגיש חשוף, עם כל המבוכה ותחושת הפגיעות שמגיעות עם החשיפה, משל היה צפרדע על שולחן ניתוחים של סטודנטיות לביולוגיה.
https://imagecdn.clips4sale.com/accounts99/42600/clip_images/TruthTeasedOut.gif
https://78.media.tumblr.com/6fb11dd6c38fcfdddc19720ef9244633/tumblr_pbwqfyIeYq1u3bmemo2_500.gif
https://cdn5-images.motherlessmedia.com/images/0A75B30.gif
(באמצע יש כל מיני ואריאציות של הגבלת תנועה כמו למשל קשירה של רגל אחת סתם כדי להיות משועשעת מזה שהנשלט צריך להתנייד בקפיצות על רגל אחת. או קשירה של הידיים כך שיוכל לאונן בקושי גדול עם קצות האצבעות בלבד וכו' וכו'... עוד הרבה גוונים של יופי)
שמורנה על קשר...
שבוע טוב,
ליק :)