לפני 5 שנים. 11 ביוני 2019 בשעה 14:44
תוהה אם מישהו מבין למה אני מתכוון. על ההבדל בין חרמנות נעימה כזו. שלא אכפת לך למשוך, שנעים לגוף איתה. אפילו כשהיא קצת יותר מדי וקצת לא נעימה, היא נעימה.
ויש חרמנות רעה. כזאת שאתה מרגיש שהגוף שלך פשוט רוצה להפטר ממנה. לא חשוב להינות לא להינות, העיקר להפטר ממנה. להתקדם הלאה. כמו לזרוק את פרוסת הגסינה הצהובה היבשה מפסגת הערימה, כמו לשנות צבע לכחול בטאקי...
מעניין אם מישהו מבין...
