אחת התכונות שלמדתי שמאפיינות אותי היא פחד.
אולי זה יותר זהירות יתר...
זה לא שאני פחדן פתולוגי. שירתתי בקרבי, אני נוהג, אף אחד ממכריי לא יתאר אותי כפחדן.
אבל ביני לביני אני יודע כמה פעמים ויתרתי בחיי על דברים וחוויות בגלל שהרצתי לעצמי בראש כל מיני תסריטים כאלו ואחרים על השלכות אפשריות של מעשים מסויימים.
מבחינת האקטים הבדסמים יש המון אקטים שהייתי מפחד לנסות אילו הייתה נופלת בחלקי ההזדמנות.
כל מיני אביזרים מכאיבים ו/או חודרניים למינהם, אקטים מביכים כאלו ואחרים...
אבל יש דבר אחד שמפחיד אותי ברמה אחת מעל כל השאר- סשן דגדוגים.
למה? ובכן זה לא הולם את המראה החיצוני שלי,אבל אני רגיש למגע באופן קיצוני... אני קופץ מכל מגע הכי קטן באופן היסטרי ולא נשלט.
לו הייתי אוזר אומץ להתגבר על הפחד הכי גדול שלי זה היה צריך להיות במינימום ממ"ד אטום לרעש כי הייתי צווח כמו ילדה שדרכה על קן נמלים עוקצות. והגאג לא היה עוזר...
ואהיה חייב להיות קשור. מה זה קשור? כפות. חזק. כי אנסה להשתחרר בכל כוחי. אני עלול לנסות להיות אלים בקטע הישרדותי. לא בשליטתי... כמו דוב שנתפס במלכודת ומוכן לאכול לעצמו את הרגל כדי להשתחרר.
ואצטרך ללכת לשירותים דקה לפני שמתחילים והייתי ממליץ לה להשאיר אותי עם תחתונים ומכנסיים/ לשים טיטול. לא כי יש לי פטיש כזה, כי אני עלול פשוט לאבד שליטה על השלפוחית והיא עלולה להתלכלך...
ובחוץ חייב לחכות אמבולנס עם רופאה ופסיכולוגית שיתקנו כל נזק גופני ונפשי לפני שהוא הופך להיות בלתי הפיך.
https://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=1527522552
(וזה עוד בלי לדבר על POT שייאלץ אותי לקחת מראש כמה ימי חופש...)
