א ו ר פ ר א

התפאורה החלומית.
הדמות המתיזה
מרחוק.
ומשק מי האגם.
אבני בזלת.
עיניך בי.
ואני.
מתפתלת.
מכוונת את
הסכין לתוך
נתח
הפילה הנימוח.

אחר כך כשתאחז בשערי
ולא אוכל אלא
להביט
באושר מקרוב.
אתה.
תרשה לי לבכות.

אוהבת
לחוש את
ידי בידך.
ים ושמיים.
אתה אומר.
עכשיו רק
אהבה.

כמה אהבה צריך
כדי
באמת
לאהוב.
כמה כאב
צריך כדי
רק לחוש.
כמה נגיעות.
כמה ריחוק.
כדי להיות.
כמה שקט
כדי לברוא
את הכל.

ואני
מעגלת 
את
הטבעת
שנתת לי.
זיז אחר זיז.
עינוי כעינוג.
גלגלי
קימור וגימור.
שוב
עונג צרוף.

אתה מכין עבורי
את
החותמת שלך.
מגלגל
את מראה הכאב.
במוחך.
את צליל הנשימה
הנעתקת
לתוך לשונך.
ומחייך.

ידיך אוחזות.
כל כך
חזק ש.
מילותיך מציפות.
כל כך
סוער ש.

עלינו בחזרה מהבריכה
וראינו על הרכב לפנים
את הסטיקר הבא:

well-behaved women
rarely make history

😄

סימני תאוותך.
שירטוט של
תשוקה.
כתמים.
רישום של אהבה.

מתמתחת.
מבקשת את
לחץ
כף ידך הגדולה
על צווארי.
קוראת.
משב רוח
פתאומי
מעורר
את מילותיך.
חולמת.
על חבלים
נראים.
מגבילים.
מצמיתים אותי
בכוח לעצמי.
אליך.

כשימי השבוע
מתקבצים
שוב בשורה.
אני חושבת
איך
אתה. לוקח.
שובה.
את נשיותי.
משתעשע.
אוסף את
גבעות העצב.
משקני אושר.
מציף את אהבתי.
ומחבק. בסוף. חזק.