א ו ר פ ר א

על מילים
שלא
כיוונתי.
נחרצתי
ונענשתי.
וגם ככה
יהיה שוב
טוב. כי. פעמיים.

בחדרי החדרים בוותיקן מספרים כי האפיפיור יוחנן פאולוס השני נהג להלקות את עצמו דרך קבע כדי "לכפר על עוונותיו", כך טוענת נזירה פולנית שעבדה עימו בותיקן ובבית הקיץ שלו ליד רומא. ג'ון פול השני הלך לעולמו לפני חמש שנים, והוא מועמד כעת על-ידי הכנסייה הקתולית לתואר של קדושה. אלפי מסמכים נאספו לצורך קביעת זכאותו. כך דיווח (יום ב', 23.11.09) ניק פיסה בטלגרף.

טוביאנה סובודקה, הנזירה הפולנייה ממסדר 'הלב הקדוש של ישו', אמרה: "פעמים רבות היה מעמיד את עצמו בעונש גופני...היינו שומעים זאת, היינו בחדר הסמוך בקסטל גנדולפו [בית הקיץ שלו ליד רומא]. אפשר היה לשמוע את קולות המכות כאשר היה מלקה את עצמו. הוא עשה זאת כאשר עדיין יכל לנוע בעזרת עצמו".

הגמון נוסף, אמרי קבונגו, שהיה מזכירו של האפיפיור, אישר אף הוא את עדותה של הנזירה: "הוא היה מעניש את עצמו ובייחוד לפני שהיה מקדיש הגמונים וכמרים", אמר. "לא ראיתי זאת בעצמי מעולם, אבל מספר אנשים סיפרו לי על כך".

דובר הותיקן אמר כי החקירה מתנהלת בסודיות וכי לא ניתן יהיה לאמת את הדברים בפומבי עד אחרי פרסום הדוח. טקס הקדשתו של האפיפיור הפולני צפוי להתרחש בשנה הבאה, ייתכן שבחודש אפריל, המסמן 5 שנים למותו, או בחודש אוקטובר שבו נבחר לתפקידו בשנת 1978.

וואלה. 23 לנובמבר.

לך אהובי
על חיבוק
מכיל
וממלא
וכל כך
כל כך
כל כך חכם.

אז הולך להיות חם או קר?

משתפשפת.
עד שלא נותר מאום.

אתמול נשלחתי
לחלל (בקמץ יא סוטים)
מחר אני
בתערוכת המים.
אהה ועדיין
לא מצאתי
זוג מגפיים
שווה.

קודם זו השמש.
אח"כ זה
ה- F.B.I.
אח"כ זו אני.

התגלתה זהותה של הבלוגרית המסתורית שכתבה את "בל דה ז'ור"

מאת פול גלאגר ופיטר ווקר | גרדיאן

אחד הסודות הגדולים ביותר של עולם הכתיבה נחשף בימים האחרונים, כשמדענית בת 34, ד"ר ברוק מגנאנטי, הודיעה שהיא הסופרת שרכשה לעצמה הכרה בשם נערת הטלפון "בל דה ז'ור".

האשה שמאחורי הבלוג, שהפך לסדרת ספרים רבי מכר המתארים את חייה הסודיים כזונה, החליטה לחשוף את זהותה בפני אחת ממבקרותיה החריפות ביותר - בעלת טור ב"סאנדיי טיימס", אינדיה נייט. מגנאנטי הצהירה שהאנונימיות "כבר אינה מהנה - לא יכולתי ללכת אפילו למסיבת ההשקה לספר שאני כתבתי", אמרה.

עד השבוע שעבר אפילו הסוכן שלה לא ידע את שמה. אך כעת מגנאנטי, מומחית מוערכת בנוירו-טוקסיקולוגיה התנהגותית ואפידמיולוגיה של הסרטן בבית חולים בבריסטול, מדברת בחופשיות על עבודתה כזונה בלונדון לפני שש שנים, תמורת 500 דולר לשעה.

מגנאנטי פנתה לתעשיית הליווי בשלבים המאוחרים של הדוקטורט שלה, כשאזל כספה. היא היתה כבר בלוגרית מנוסה בנושאי מדע והתחילה לכתוב על חוויותיה בבלוג, שלאחר מכן הפך גם לסדרת ספרים ולתוכנית טלוויזיה. לדבריה, אין לה חרטות בנוגע ל-14 החודשים שבהם עבדה כזונה.

מגנאנטי הצליחה להסתיר את זהותה בצורה כל כך מושלמת, עד ששמם של סופרים מוכרים אחרים הועלה כמי שעומדים מאחורי פרסומיה, ביניהם העורך לשעבר של ה"ארוטיק רוויו", רוואן פלינג והעיתונאי טובי יאנג.

מגנאנטי דחתה את הטענות על כך שהיא מפארת את הזנות. "זכותי לדבר על זה או לכתוב על זה, משום שחייתי את זה", היא אמרה, "יש עובדים בתעשיית המין שעוברים דברים נוראיים. לא כך היה במקרה שלי, הייתי בת מזל".

מגנאנטי סיפרה שכשהתכוונה להגיש את התזה שלה ב-2003, החליטה לעבור ללונדון ולמצוא פרנסה. "לא יכולתי למצוא עבודה בתחום שלי, כי לא היה לי עדיין דוקטורט", אמרה, "החסכונות שלי הלכו ואזלו". לדבריה, היא היתה צריכה למצוא משרה ולהתחיל לעבוד באופן מיידי, "במשהו שאינו דורש הרבה הכשרה או השקעה, עם תשלום מיידי במזומן, שישאיר לי זמן להקדיש ללימודים". הפתרון: עבודה בתור זונה.

הבלוג "בל דה ז'ור" פעיל גם בימים אלה ממש, למרות הזמן הרב שחלף מאז עבדה מגנאנטי כזונה. בפוסט האחרון שפרסמה בבלוג היא כתבה שסערה מושלמת של רגשות ונסיבות הוציאו אותה ממעטה האנונימיות שבו חיה. לדבריה, "ההרגשה בצד הזה הרבה יותר טובה. אינני צריכה לשקר ולהסתיר דברים מאנשים שאכפת לי מהם".

למרות שהחשיפה היתה בלתי צפויה, לפחות קורא אחד של ה"סאנדיי טיימס" לא הופתע והגיב לכתביה האחרונים: "בהתחשב במצב המימון של מחקר ביו-רפואי, המשכורות הנמוכות ואפשרויות הקריירה העגומות בבריטניה ובאירופה, אין זה מפתיע, ויכול מאוד להיות שמגנאנטי אינה היחידה".





[b]

לפעמים .
כשעוד לא רואים
את קצוות השמש.
לפעמים זה
סתם יום ראשון.
או יום שני.
לפעמים זה
עובר מיד.
לפעמים זה
נותר.
כזו מועקה.