שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

א ו ר פ ר א

וכעומק סוגר אהבתך.
התשוקה.
ובעצמת המרי.
ייחשק. המנעול.

S t a t e o f C r e a t i o n
לפני 14 שנים. 13 באוגוסט 2010 בשעה 6:20

מתרפקת.
מתלטפת.
יודעת שאתה כבר
יודע.
חתומה בכאב.
נעטפת בחמלה.
מתרגעת.
אחרי כל
הפיתולים
במסע הזה. ולא רק.
אתה
אדוני. אהובי.

לפני 14 שנים. 12 באוגוסט 2010 בשעה 18:24

יגיע אחרי חצות.
לילה טוב למשאלות :)

לפני 14 שנים. 12 באוגוסט 2010 בשעה 14:42

שורה אחר שורה.
מתפקעות בכאב
המטורף.
נחתמות על העור
הלבן.
מדגישות את
הכוח.
-עכשיו את יכולה.
הוא אומר.
להוסיף את המילים.

לפני 14 שנים. 12 באוגוסט 2010 בשעה 9:59

באהבה.

(שבוע מאלף עבר על כוחותיי!)

לפני 14 שנים. 8 באוגוסט 2010 בשעה 10:26

ואיך שאתה
יודע
לפרק לי
גם את
הלב והנשמה
לחלקים
צבעוניים ותואמים
ואז
להרכיב מחדש
לחייך ולהגיד:
את צעצוע מרתק.

לפני 14 שנים. 6 באוגוסט 2010 בשעה 6:03

היום אני
כבר רואה
אותי.
בתוך הכחול
של עיניך.
צמודה.
לעוצמת תשוקתך.

לפני 14 שנים. 5 באוגוסט 2010 בשעה 4:08

ורק אתה יודע
איך לשלוט
ברעד של הנפש.
להרטיט בגופי את
ההתמכרות.
- את משועבדת. אלי.
מעכשיו נקיה.
תפנימי.
אתה אומר
ומחדיר
את עוצמת הכאב.
פסים
פסים של
כמיהה.
טוהר.
תאווה.
דם.
ועונג שנשפך.
אחרי
הלילה הזה.
הכל נדמה
כל כך פשוט.

אוהבת מעריכה וסוגדת לך אדוני.

לפני 14 שנים. 4 באוגוסט 2010 בשעה 5:36

&feature=PlayList&p=6F53BB27D7A6FA51&playnext=1&index=81
לפני 14 שנים. 3 באוגוסט 2010 בשעה 13:32

התקרבתי לאט לעמוד הפייסבוק
של הבן הגדול שנפרס מול עיני...
והרי פתגם היום שהופיע מאיזה מאגר
בדף הבית של הנער:

מה עושה בלונדינית בחמש יחידות?
יורדת לארבע.

לפני 14 שנים. 31 ביולי 2010 בשעה 13:41

מטביעה את
תאוותך
בגווני הפסטל
של
האקריליק הרך.
מצליבה תשוקה
כואבת
לתוך מכות
המכחול.
הרבה מעל שכבת הבסיס.
פורעת צבע.
חופנת.
מערבלת.
מתיזה את מלוא
אהבתי לך.