לפני 17 שנים. 23 באוקטובר 2007 בשעה 20:46
הכמיהה הזו
בוערת בי כמו
חריכת חבלים
על מפרקי הידיים והרגליים.
הכמיהה
בוערת
כחריטת שמות
על הקולר המבהיק.
הכמיהה
מבטלת כל סיכוי
לחבר הגיון לרגש.
א ו ר פ ר א
וכעומק סוגר אהבתך.התשוקה.
ובעצמת המרי.
ייחשק. המנעול.
S t a t e o f C r e a t i o n
