א ו ר פ ר א

סוף סוף אנחנו ניפגשות.
היא במעיל עור שחור
חמושה בחיוך תכול עיניים.
לוקחת את ההובלה.
שתיים לראות. (לרעות?)
הכי למעלה.
הבשר נמס בפה.
מסתלבטות על המלצרים.
אני לא יכולה לשתות הערב
היא בשוט. וודקה הפעם.
מהתצפית הנטושה
שממול המסעדה,
מנצנצות נקודות
אור במרחק
ומעלות בראשי
מחזה
בידי אס אמי
די פראי.