הספקתי להשיק שוט של וודקה שחורה עם
שיר כאב היפיופה שחגגה יומולדת...
לתת לה ברכה מצוירת בקנווס שהכנתי...
לחטוף ממנה הצלפה ראויה בשוט החמוד
שקיבלה במתנה.
לפגוש בעוזי ונימפאה, להכיר סוף כל סוף
את נסיכת החלומות ובודיגארד המקסימים
ארז והסטודנטית מכניסי האורחים המתוקים
עלית טיפוס ד. האנטר ועוד...
ואז הגיע הטלפון המצופה כל כך
מהאיש שהיה האדון שלי
מסוף נובמבר... יומולדתי...
עד שקרה מה שקרה
והוא החליט לוותר על הקשר...
"רדי למטה. אגיע עוד 5 דקות".
אלה היו 5 הדקות הארוכות בחיי...
אבל בסיומו של הלילה...והבוקר...
אחרי שישבנו ודיברנו
באיזו מסעדה הומה
עם די ג'יי שתלה מהתקרה...
וניסיתי לפצות כפי שהורה
על יצירת משבר האמון
במערכת היחסים שלנו
הכל היה כל כך ברור ..
ואני הייתי שלו כמו שמעולם לא...
והמילים שלו עטפו אותי וריחפו מעלי.
- אני המגן שלך. השומר. לטוב ולרע.
ולראשונה בחיי...נכנעתי לחלוטין
והאמנתי.
אחד הסייגים שעליהם
החליט אדוני החכם
בהיותי שפחה במבחן ..
הוא לא לבקר
בכלוב ובמסנג'ר שבוע.
בטוח אתגעגע נוראאא
אבל...
I ll Be Back
לפני 16 שנים. 5 בינואר 2008 בשעה 11:24