לפני 16 שנים. 27 בינואר 2008 בשעה 13:12
את
מלטפת
את העור
האדמדם.
מקשיבה
לשאריות
הכאב הניגר
משפתותיי.
דבש.
אני מלקקת.
גונחת.
אסורה.
שפל נהפך לעוגן.
נאחזת בעונג.
לרגע נפערת.
מתבלבלת.
יודעת שזה
שעשוע
של שניים.
ורק דבר
אחד
כל כך ברור.
גם כך.
אני שלו.