לפני 16 שנים. 16 בפברואר 2008 בשעה 14:50
מאז הפנטזיות על האחות
המכוערת ביסודי
שבודקת לילדות בשורה
אם יש כינים בשערות.
שנים אחר כך
הקשרים המגווניים.
החיתוכים הפראיים.
כמה שנים אחר כך
ההפנמה הבוערת שזה
הצורך הנורא
באדרנלין בדם.
כדי להיות.
כדי ליצור.
כדי לאהוב.
עכשיו
אני רואה דברים
לחלוטין אחרת.
קצת יותר שלימה.
וקצת יותר נשמרת.
אבל גם עכשיו זה לא
מאה אחוז בשליטה.
אולי כי..
אני בסך הכל סאבית?
