לפני 16 שנים. 4 במרץ 2008 בשעה 15:23
היא מתישבת מולנו.
אני כבר חצי שתויה אבל
מבחינה בכמה יתרונות גדולים
של הילדה הזו עלי...
האדון שלי מציג אותה בשמה...
אומר לי שהקטע שלי נורא מעניין אותה.
אין לי מושג מהיכן נחתה ואיני מעיזה לשאול.
היא מתחילה לחקור אותי די בידענות
וכאשר היא נתקעת האדון שלי עוזר לה.
אני מאדימה עוד.
לרגע נדמה לי שאני הולכת לקום
מהכסא אבל יודעת שאאכזב.
סופגת עלבון חשיפתי בפניה.
אני ממוסמרת לכסא.
- את רוצה לראות מה השיחה הזו עושה לזונה שלי?
הילדה מהנהנת.
- תפשקי.
אצבעותיו מתחילות לפשפש עמוק בתוכי..
להפתעתי גוון הרטיבות ניכר על האצבעות שנדחסו לתוכי.
- נקי את האצבעות האלה כמו שאת יודעת..
תגידי לשנינו יפה תודה ואת משוחררת...
המילים שלו מצליפות בי בדיוק איפה שכואב.
יוצאת מהפאב אל הקור המחבק.