לפני 16 שנים. 10 במרץ 2008 בשעה 6:18
השער הכבד זז בחריקה.
המכונית נכנסת לחניון בעיקול
של גלשנים ונעצרת ליד המעלית.
אנחנו יוצאים מהרכב.
נכנסים למעלית.
היא לא זזה.
אני מתבוננת בו.
- תתפשטי.
- כאן? אני שואלת בבהלה..
- יש כאן מראות..
- תתפשטי.
אני מפשילה מכנסים באיטיות.
- תורידי הכל. לגמרי.
רק כשאני ערומה לחלוטין
והבגדים שלי זרוקים על הרצפה
הוא לוחץ על הכפתור של קומת
המשרדים המבוקשת.
המעלית זזה באיטיות למעלה.
- תסתכלי על עצמך..
מי שיבוא עכשיו יהיה
רשאי להשתמש בך.
תתכונני.
