לפני 16 שנים. 15 במרץ 2008 בשעה 10:54
סימן האור החותך לזמן קצר
את ספסל הקש במרפסתי
מתחרה
בידיעה שהרגע הלכת.
נגיעותיך שיצקו לתוכי
את האודם שבאהבה
מפעפעות עדיין בעורקיי
כמו פרפרים אדומים.
א ו ר פ ר א
וכעומק סוגר אהבתך.התשוקה.
ובעצמת המרי.
ייחשק. המנעול.
S t a t e o f C r e a t i o n
