לפני 16 שנים. 10 באפריל 2008 בשעה 10:44
ראי כמה חרון
כמה דם.
כמה,
אש
כמה מורא
כמה נטויה,
הזרוע
כמה מופתים
בשמים ובארץ
כמה ים.
ורק,
כדי לצאת.
שוב. משם.
ראי כמה חרון
כמה דם.
כמה,
אש
כמה מורא
כמה נטויה,
הזרוע
כמה מופתים
בשמים ובארץ
כמה ים.
ורק,
כדי לצאת.
שוב. משם.