לפני 15 שנים. 3 בפברואר 2009 בשעה 3:46
הוא התיישב מולי בחדר הישיבות המפואר של חברתו.
בפעם הקודמת שפגשתיו היה נינוח יותר וצחקן.
כמו תמיד מיד בתחילת הכרותנו שייכתי אותו לחלק השולט של העולם.
הוא אמר שיש לו איזו עבודה לתת לי. שאגיע מוקדם בבוקר.
אני לוגמת לאט את האספרסו אחרי שעתיים של נסיעה בפקקים.
מיישרת את שרוול הז'קט השחור שלי מחייכת אליו וממתינה.
- נסיעה מעצבנת היתה?
- כן בעיקר אחרי חדרה. קראתי שסיימתם את הפרוייקט ההוא באפריקה.
יש פרוייקט חדש שנוכל להשתלב בו?
- נראה לי שכן.
הוא גחן לעברי והסתכל ישר לתוך עיני.
- יש לך שם אחר באתר באינטרנט. למה?
נצמדתי לגב הכסא והיד שלי קפאה על כוס הקפה.
- למה אתה מתכוון?
- ליאורה. הוא אמר והחדר דמם.
עד עכשיו אין לי מושג איך הוא עלה על זה.
(הוא אומר שהוא יודע הכל כמובן)
אולי עשה אחד ועוד אחד איפה שהוא..
אבל עכשיו.. יש לי המון עבודה.
