א ו ר פ ר א

שומר בפתח בית המלון. מהומה קלה.
שטיחים. מעלית מוזהבת.
-יש לנו בערך שעה.
אני מגיעה לקומה המיועדת.
הדלת בחדר מעט פתוחה, דוחפת.
רואה אותו בחולצה בהירה מחייך
כמה התגעגעתי לתחושת הכוח הזו שבו.
מחייכת חזרה.
מתקדמת לעברו
לא מסירה את עיני מפניו ויורדת על ארבע .
דפיקה בדלת.
- מצח לרצפה.
הלב שלי מריץ את האדרנלין.
עונג. מבוכה. עונג.
מחשבות נתקלות אחת בשניה.
שומעת מישהו נכנס.
ריח קלוש של בושם יוקרתי.
- אנחנו נאכל ליד החלון.
אשמח אם תישארי
הוא אומר לה,
להגיש לנו את הארוחה.