-בואי לג'קוזי...
הוא לואט לסלולרי:
עמדי מול הנוף...
ידיים מאחורי הגב..
תעצמי עיניים ואף מילה!
סוגר את השיחה.
בקושי מתעוררת.
2:00 בלילה.
כולם ישנים עמוק
במיטותיהם
בצימר בצפון.
הלב שלה דופק כמו
קבוצת תופים.
הג'קוזי במרחק לא רב
אבל בעימקי הבוסתן
שמתחת לבית.
נועלת את הדלת בחדר.
נושמת לאט.
צועדת בזהירות.
חושך.
נעמדת מול הנוף הזוהר.
עוצמת עיניים ומחכה..
ידיים מרפרפות. שותקת.
מחשבות מתרוצצות.
הפחד פתאום.
הוא שלח מישהו במקומו.
ידיים אוחזות בשיער
גורמות לגוף להתכופף. נשענת על לוח העץ הלח.
מכנס מופשל.
הנוף עכשיו צרוב בזכרונה.
רעד. אדרנלין בנשימות.
פיה נפער.
הזין מתחיל להתכוונן
ואז ננעץ לתוך החור בחוזקה.
עמוק. פנימה החוצה.
עד שנשמעת
אנקת הרווחה.
רוח חמה ולחה על הפנים.
הסלולרי רוטט: - נהנית?
-כן..היא דומעת מהמאמץ.
מבולבלת רואה רק את
ניצוצות תשוקתה במרחק.
- אז למה לא מגיע לי חיבוק?
היא שומעת את קולו לידה
- בואי כבר לג'קוזי.
לפני 15 שנים. 12 באפריל 2009 בשעה 18:45