לפני 15 שנים. 4 ביולי 2009 בשעה 16:39
אני מזהה הרבה לפניו
שהיא מכירה אותו.
היא עומדת טיפה לפנינו בתור
לבית המרקחת בסופר פארם.
היא קלטה אותו והאור
נדלק בעיני התכלת שלה.
הוא עסוק בסלולרי.
אני מחכה.
היא נעה בקלילות אליו.
- היי...
הוא מרים את עיניו..
- הייי...
אני מבחינה בסומק קל בלחיו.
הוא שם את הסלולרי בכיס
ובנונשלנט נשען על מדפי התרופות וגוחן לקראתה.
- מה שלומך? שואל בקול העמוק שלו...
- סבבה היא מחייכת חיוך רחב של שמש.
אני מגרגרת לי...בשקט..
נראה שהשיחה נסתיימה..
- מה אני מקבלת כדי לא לעשות לך בושות כאן?
אני שואלת את הבן הגדול שלי..שמחזיר לי מבט אדיש...
