לפני 15 שנים. 17 באוקטובר 2009 בשעה 10:29
כתוביות עולות
במסך ממול.
תמונות של סוף.
היא בחיוך
ממלמלת.
גלגול של צחוק
מתיז דרכו
במעלה הנהר.
אל ההר.
בואי.
הגוף מוכתם
באהבה.
והדרך
הביתה נעשית
בהירה וקדושה בהרבה.