לפני 17 שנים. יום שני, 30 בנובמבר 2009 בשעה 13:27
כבר בבוקר הבנתי שאין סיכוי לזכות כאן ביחס מיוחד.
- אתם לא אוהבים אותי ייללתי.
זהו. מיציתם.
אפילו קפה למיטה לא מכינים לי יום אחד בשנה.
מייד הגיע הגדול וחיבק אותי ונתן לי
נשיקה על המצח ובירך ב: יומולדת שמח זקנתי.
ופנה לעיסוקיו.
כשיצא זחוח וצוהל אחרי הצהריים לחוג הטניס
כבר הודעתי לו בברור שאם
יחזור בלי זר פרחים הוא מת.
זהו. אני מחכה.