לפני 14 שנים. 22 באפריל 2010 בשעה 14:03
מתענגת
להיות.
שם.
לתת לשריריי
להיטלטל.
לפטמותיי.
לחוש את
אנקתי.
מטפטפת.
ובשקט
שנוצר
שתדע
שגם שם
כשקצות
אצבעותי
מתוחים
ועיני מכוסות.
עדיין
מבקשת
את מלוא.
צבעי תאוותך.
