לפני 17 שנים. 3 בינואר 2007 בשעה 14:28
מי שלא ראה אותי
רוקדת
נעה בהתעגלות
בכמיהה ...
עם הצלפות
הכאב והרעד של הסאונד,
לבד לבד
כשאין
אף אחד לדאוג לו בסביבה,
לא ראה את האושר (שלי)
שרומס בפראות את
צער השגרה היומית
מימיו.