סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

א ו ר פ ר א

וכעומק סוגר אהבתך.
התשוקה.
ובעצמת המרי.
ייחשק. המנעול.

S t a t e o f C r e a t i o n
לפני 17 שנים. 9 בפברואר 2007 בשעה 9:37

תמיד תמהתי מה היה קורה לו הייתי פוגשת

פנים אל פנים את נטייתי הבי די אס אמית...

בגיל 17 נניח...

האם זה היה משנה הכל...

קראתי הבוקר את הכתבה על המאסטר עם האור...

חוויות מקולקלות של בנות ושימוש בזוי בכוח...בעוצמה.

ואני כל כך שמחתי שאיני בת 17 יותר...

ובהמשך לאותה רווחה...

שוכנת הידיעה הלא מופנמת...

שעדיין... גם בגיל 40 את יכולה למצוא את עצמך

בידיים של מישהו שטובתך אינה לנגד עיניו

דווקא בזמן שנפשך וגופך

חשופים ובידיו לחלוטין...





Lady L - כל כך נכון וכל כך נוגען. למרות זאת יש בי איזה תקווה שאפשר ללמוד לזהות את המניפולציות שמביאות אותך לשם.לפני שמתחיל לפגוע.
לפני 17 שנים
לי-אורה - תודה ליידי L.......ואם מכורים על מניפולציות רגשיות ומנטאליות.....: )
לפני 17 שנים
Lady L - מכירה את ההתמכרות... ועדיין רוצה לקוות שיותר קל לזהות, לפני או אחרי ולהבין את המקום.

וחוץ מזה נוטה לנסות להבדיל היום בין מקומות שיש בהם סדיזם וכאלה שאין.
לפני 17 שנים
לי-אורה - אכן..התמכרויות...הן בעדנו ונגדנו...ולא רק רוע הוא מקום רע. רוע הוא מחוץ למשוואה. קל לראותו. איוולות של רגע מסוים..או החלטה שגויה של שולט מחורמן.....יכולים להיות אופסססס....רציני....ואין על זה שליטה ...מה לעשות... : )
לפני 17 שנים
Lady L - כל כך מסכימה. ויחד עם זה, העולם הזה של הבדסמ הוא על אוקטן גבוה - יותר סיכון == יותר תמורה. וקצת בגלל זה הוא כנראה מושך את כולנו...
הנקודה שקשה לי היא דוקא בעניין של רוע. לדעתי לא תמיד כל כך קל להבחין בו. אפשר להסוות אותו. כמובן עד נקודה מסויימת. וחושבת שאין כמו התמסרות להסוות אותו.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י