א ו ר פ ר א

ידיי קשורות מהודקות באי נוחות
מאחורי גבי אני שרועה בפישוק על המיטה הרחבה.
- אני חושב שאת מאוד רוצה לספר לי למה התכוונת...בדיוק. הוא לוחש מעלי
מעביר את קצה השוט לאורך בטני...
נוגע לא נוגע בלחות מצטברת.
עיני מכוסות...
אני נרעדת...לא מספיקה להתרכז בעונג והוא מצליף... מייללת.
- צריכה לראות את עיניך כשמגלה לך...אני אומרת, מנסה להתעסק עם ההגיון שלו..
- אז צריכה....מחזיר לי.
הצלפה צורבת על ירכי...אני צורחת ...הוא מלטף...
לא מפסיק...ואני מתנשפת....נאנקת ...מתפתלת...
- את הלוא תגידי בסוף...השאלה היא רק כמה אני אהנה...
הוא מגחך אלי בין הצלפה לליטוף.
אני כבר מייללת נואשות...מתחננת שיפסיק...
שקט.
שומעת צעדים. חוזר. לרגע לא נושמת.
טיפטוף צורב על פיטמותיי מרקיד אותי שוב...
- טוב אני אגיד, אבל שתדע שזה סתם היה...
לא משהו בעל חשיבות...אני מנסה להרוויח זמן.
- נוווו... שלא אתחיל שוב להצליף...אומר בחוסר סבלנות.
שיט, הוא שם לב שאני לא חובבת כאב...מדברת לעצמי.
- זה סתם באמת סתם ...ממחזרת מילותיי ...
נוגע ברכות בשדיי... אני מתכווצת....
שקט.

ואז אני כל כך כמהה להתמסר לו ולגלות.
רוצה לתת לו את הכוח הזה עלי.
ובלי לראות הבעתו בזמן שמספרת...
זה נורה מפי...
ואז דממה.
ואיכשהו
אני שומעת את החיוך שלו...
כשהיד שלו אוחזת בכוח בשערי...
מקרבת את פני אליו עוד קצת.
ולרגע... אני יכולה
גם לחייך.