א ו ר פ ר א

גופה הלבן מתכסה בסימני האהבה .
היא מתפתלת...
ללא יכולת לראות ...מריחה אותו...
פיו מדגדג את פיטמותיה
- תתחנני הוא אומר..
-בבקשה אדוני אהובי, עכשיו קח אותי.
-לא מבין. אומר וידיו ננעצות בבשרה באכזריות.
-תזיין אותי תחדור אלי.
-ככה מתחננים? הוא מעמיק אחיזתו...
היא צורחת...
מצליחה ליילל את המילים...
-בבקשה תרחם על כלום על אפס כמוני
שזקוקה לך בתוכה... כמהה כל כך...לכוחך
בתוכי... לחוש את העונג שמסוגלת להעניק רק לך.
אדוני היחיד.