את שני הלילות האחרונים ביליתי עם אהבת חיי. שני פרקים בהמשכים. נדיר שאני זוכר חלומות עוד יותר נדיר שאני חולם שני חלומות בהמשכים וזוכר את שנייהם.
בראשון חלמתי על החתונה שלנו שמעולם לא קרתה, או יותר נכון קצת לפני החתונה המדומיינת הזו, מקום החתונה. בתוך מטעים מעורבבים של תפוחים, אפרסקים ודובדבנים במקום שנראה כמו הגליל, ירוק מאוד, קצת רטוב מהגשם, מלא בוץ, המון פרחים, סבך.
ואת כל כך יפה, כמו שתמיד היית, גם היום. יופי טבעי, פרוע. היית כל כך ברורה בחלום הזה, כל פרט בפנייך, בשמלה הרפויה לבנה-קרמית שזרקת על עצמך, עם פרח צהוב בשיער וזר של פרחי בר בידייך.
ואז את נעלמת, ואני מחפש אותך, עובר בין הרים, כרמים ושדות והחלום מתבלגן ומתבלבל פתאום אני מדבר עם חבר לא קשור על הרצון שלנו להתקבל לקיבוץ (?) והורים שבאים והולכים ואת ביתי הקטנה ששוב נעלמה לי ואינני מוצא אותה, והכל מתחיל להיות הזוי יותר ויותר והמון המון בוץ, טרקטור אחד ואופניים, בתים קטנים טבולים בירק.
בחלום השני את לא נמצאת, את שם ולא שם, פנייך לא נראות עוד. אני עדיין מחפש אותך, מנסה מספרי טלפון, הודעות מלאות בקודים שאני מנסה לפענח כדי להגיע אלייך. אנשים שאני לא מזהה מנסים לעזור ורק מפריעים, אני מנסה לברוח מהם ולהגיע למקום שקט יותר. הסביבה נראית יותר כמו רמת גן או גבעתיים, זו לא תל אביב. אני נמצא באיזשהו חדר, ספק משרד, ספק מרפאה עם מחשב, טלפון סלולרי עתיק וטלפון קווי. ואני מחפש, מנסה ליצור קשר.
ואני מתעורר והכל מסתובב לי, עוברת שעה עד שאני מצליח להתאזן. מנסה להבין את פשר החלום הזה.
הרי אני יודע איפה את, יש לי את מספר הטלפון שלך, את המייל שלך, ואנחנו חברים בפייס.
אבל אני עדיין מחפש אותך, ללא לאות וללא הפסקה.
ואני יודע שגם היום אם אבכה לך שוב בטלפון, כמו אז, כשהחלטת לא לחזור לפה, תקבלי אותי כמו שאני, בלי לשפוט.
ואת יודעת שתמיד אהבתי אותך ותמיד אוהב אותך, למרות שאני יודע שאת לא יודעת עברית ואת בטח לא מבקרת פה.
האם תבואי שוב הלילה?
https://www.youtube.com/watch?v=fmCCpzW7AFU