אני חושב שהייתי מאוהב בה, אני לא בטוח כי הקשר לא החזיק מעמד הרבה זמן. כל פעם שאני רואה אותה יש לי צביטה בלב, פיספוס? אי ודאות? קשר שלא מוצה עד סופו? לא יודע. אני בטוח שיש לי עדיין רגשות כלפיה ולא ממש הצלחתי להשתחרר מזה.
פגשתי אותה ב- Citadel בסן פרנסיסקו, בעצם, לא ממש פגשתי אותה, ראיתי אותה לבושה בשמלת לטקס שחורה ונעלי עקב גבוהות שערה הארוך מתבדר לו כשהיא מצליפה בסינגל טייל במומחיות מרתקת באחד החברים היותר ותיקים במועדון, כ"כ יפה. מייד התאהבתי בה. ביום למחרת ראיתי מודעה שלה באחד האתרים בהם היא מתארת מה היא מחפשת, ומייד הבנתי שהיא בדיוק מה שאני מחפש. אז כתבתי לה, והיא ענתה לי. לאחר כמה זמן אפילו נפגשנו לארוחת צהריים. אני הייתי כולי התרגשות לקראת המפגש, חלום שמתגשם, אני פה כמה חודשים וכבר פוגש את מלכת חלומותיי. דיברנו הרבה בטלפון והשיחות הלכו והתארכו. קבענו להפגש שוב בביתה ויצאנו לשעור במועדון. כשחזרנו המשכנו לדבר ולפני שהתכוונתי לעזוב בלי שום התראה מוקדמת מצאנו את עצמנו חבוקים ומתנשקים. התמזמזנו ככה שעה ארוכה ובסופה נפרדנו. הייתי המאושר באדם. הבנתי שבעקבות המודעה שלה היא הוצפה בפנית ולכן גם הסירה את מודעתה. מתוך מאות פניות היא בחרה חמישה ואני בינהם. דיברנו הרבה על בדס"מ, כמעט כל הזמן, ומה היא אוהבת לעשות ומה אני אוהב וכיוצא בזה. האהבה הגדולה שלה היא פוני פליי. היא היתה מאלפת סוסים ומכאן המומחיות שלה בסינגל טייל. אני, שלא כ"כ מתחבר לפוני פליי (אם כי בסינגל טייל בהחלט כן...) ניסיתי להתעניין ואפילו הייתי מוכן לעשות את זה בשבילה אבל היא בטלה את זה מייד, אתה לא פוני היא אמרה, זה משהו שנולדים איתו, ואתה פשוט לא כזה.
נפגשנו עוד כמה פעמים ואפילו שכבנו, מעולם לא עשינו סשן, למרות שמאוד רציתי. החדר שלה כולו מרוהט בציוד בדס"מי, כלוב, מלונה, שוטים תלויים על הקיר ומגפיים מסוגים שונים זרוקים מסביב וכן, אוכף מונח שם על מדף מיוחד. היא סיפרה לי על קורות חייה, על האבא שברח כשהייתה קטנה, על שני בעליה לשעבר, על הילדים.
רבקה הזמינה אותי ללוות אותה למסיבה של חברים שאליהם הלכה עם שני ילדיה שבאו לביקור. ילדים קטנים וחמודים שמהר מאוד יצא לי להתחבר איתם. מאוד שמחתי שהיא בחרה בי ללוות אותה ולפגוש את ילדיה, היה זה סימן טוב עבורי. עצם העובדה שלא עשינו סשן גם היה סימן טוב עבורי. המטרה של הקשר היא לא סתם לשחק אלא יותר רצינית וזה מה ששנינו מחפשים. לדבר אחד לא שמתי לב, היא מידי פעם זרקה לי שהיא פוליאמורית, כלומר, שהיא מסוגלת לקיים מערכות יחסים מרובות בעת ובעונה אחת. אני, שכל יום לומד פה משהו חדש, חשבתי שזה בסדר אם היא רוצה לשחק פה ושם עם מישהו אחר, לא ממש הבנתי את המושג הזה עד הסוף ואולי גם לא כ"כ רציתי להבין.
בנתיים נסעתי לארץ לביקור.....
האי מיילים היו חמים, היא מתגעגעת, מחכה שאחזור, ידעתי שהפוני שלה מתכוון להגיע והיא תשחק איתו, זה היה בסדר מבחינתי, אנחנו רק בתחילתו של הקשר, והפוני שלה בכלל מעדיף גברים, ויש גם את הארבעה האחרים. אני בעצמי לא חסיד אומות עולם. גם אני שיחקתי כשהייתי בארץ, עוד דברים שהייתי צריך לסגור לתמיד, משהו שהייתי צריך לנסות לפני שאני חוזר, אליה.
כשחזרתי פגשתי אותו, בחור גבוה קנדי, לא ממש אהבתי אותו, מוזר. ימאי שגר בונקובר ומבלה את רוב זמנו בים על אוניות סוחר. כשהוא מדבר הוא עושה לפעמים קולות ותנועות של סוס. רק באותו רגע הבנתי למה היא מתכוונת והכל כבר נראה לי מוזר מידי. אחרי שהוא הלך ישבנו לדבר. היא הראתה לי תמונות שלה מסשנים שונים שעשתה, היא בהחלט מדהימה. היא גם סיפרה לי שיש לה עוד חמישה עבדים שלא ידעתי עליהם לפני כן ועל כמה מהם היא מוכנה לוותר, אבל היא לא מוכנה לוותר על הפוני הקנדי שלה. היא שכנעה אותי להשאר לישון, שכבנו.
בבוקר למחרת הרגשתי מוזר, לא הייתי רגוע. כל הסיפור התחיל להטריד אותי. הייתי מאוהב ועכשיו אני בפניקה, הרגשתי לחץ בפנים. כשנסעתי הביתה עברתי ב- Toll במסלול של ה- Fast Trak מבלי לשלם (25$ קנס לא נורא...). בערב דיברנו, היא רצתה שאבוא בראשון בערב. "היום יום שלישי" אמרתי בפליאה "רק ביום ראשון?" "כן, אני עסוקה" היא אמרה "תשמעי" אמרתי "זה לא מתאים לי כל העניין הזה"
"אתה צודק" היא אמרה "אתה רגיש מידי" ובזה זה נגמר....
עד היום אני מרגיש שנכנסתי לפניקה מוקדם מידי ולא נתתי לה מספיק זמן להכיר אותי ואז היתה מוותרת על האחרים כשהייתה מבינה שאני באמת רציני, אולי אני טועה, אולי זה באמת לא היה הקשר שהתאים לי.
גם היום, כשאני רואה אותה ליבי נצבט, כנראה זה סיפור שעדיין לא נסגר ואני צריך לסגור אותו...איכשהוא.
לפני 19 שנים. יום שלישי, 23 במאי 2006 בשעה 7:14