את הנסיעה הביתה העברנו בחילופי חוויות על מה שעבר עליינו בשלושה שבועות האחרונים, היא כאן ואני בארץ. קלי סיפרה לי על הסאבית החדשה שלה ועל הנסיון שלה עם הסאונדס ואני סיפרתי לה על מעללי בארץ. קלי היתה מרוצה, התלטפנו כל הנסיעה וכשהגענו הביתה נכנסנו מייד למיטה, את הבגדים זרקנו בדרך לחדר השינה, הזדיינו כאילו לא ראינו אחד את השניה שנתיים. כשסיימנו יצאנו לקנות קצת אוכל לבית, המקרר שלי היה ריק לגמרי וכל מה שנותר בו היה מקולקל. הכנו ארוחת צהריים ושוב הזדיינו, נרדמנו וקמנו, אכלנו ארוחת ערב וקלי הורתה לי להרתיח סיר עם מים חמים.
ניחשתי מה הולך לקרות וצייתתי. מילאתי סיר גדול עם מים ושמתי על הגז. קלי הביאה את הסאונדס והכניסה אותם לסיר המיים הרותחים. "תוך 20 דקות זה יהיה מחוטא, לך לחדר ותתפשט". "כן אלילה" צייתתי, עדיין לא מעכל. שכבתי ככה ללא ניע זמן מה, כל הזיונים של היום היו כלא היו, פחדתי פחד מוות, היא הולכת לעשות לי את זה וזהו, אין לי לאן לברוח. היא אפילו לא שאלה אותי אם אני מוכן נפשית לזה וזה הסימן הכי גרוע, אין דרך חזרה. "תשים את זה על הראש" זרקה לעברי את ההוד.שמתי את ההוד על ראשי וקלי הידקה אותו מאחור. אני אוהב את ההוד הזה, ריח העור המשגע והתחושה של אין האונים כשאני לכוד בתוכו וקשור. קלי נוהג גם לסגור את עיני ואת פי עם הסוגרים המיוחדים שנמצאים על ההוד כך שבקלות יחסית היא שולטת בנשימה שלי. הפעם ידעתי שהיא רוצה למנוע ממני את הראיה. שלא אראה מה היא עושה לי.
שכבתי כך עם ההוד על ראשי. שמעתי את קלי מוציאה את הסאונדס מהסיר ושמעתי אותה נכנסת לחדר. היא התיישבה על המיטה לידי, שמעתי אותה לובשת את כפפות הלטקס ואיך שהיא מסדרת את הסאונדס אחד ליד השני. התחלתי לרעוד. היא לטפה את ראשי והצמידה אותו למיטה "אל תזוז".
היא תפסה את הזיין שלי בידה בידה השניה העבירה את הסאונד על פי השופכה. זה לא כאב אבל החרדה שלי התפרצה, התחננתי שתפסיק, שאני לא מוכן, שאני עוד לא בשל לזה, היא רק הצמידה את ראשי למיטה והורתה לי לשתוק. הדקות עברו כנצח, אני מתחנן שתפסיק והיא בשלה מעבירה לאט לאט את הסאונד בחריץ. "אתה תאהב את זה" היא לחשה "בבקשה לא", התחננתי. היא לטפה את ראשי הכלוא בהוד נישקה את ראשי והחלה להצמיד אטבים לאשכי ולזיין שלי ושוב העבירה את הסאונד על החריץ. "אני אוהבת להטריף אותך ככה, אני אוהבת לראות אותך מפחד, אני כ"כ נהנית לראות אותך בלחץ" אמרה לאחר שעה של התעללות. "אני יודעת שאתה עדיין לא מוכן ואני גם יודעת שאתה עוד תתחנן שאני אעשה לך את זה, יש לי זמן" הוסיפה "בנתיים אני נהנית לזיין את המוח שלך" צחקקה. היא הורידה את ההוד מראשי והחלה למצוץ לי כשהאטבים הצמודים לזיין שלי מכאיבים עכשיו שבעתיים. צרחתי שוב שלוש פעמים שאני גומר, רק רציתי להזהיר, הבנתי שזה בסדר וגמרתי בתוך פיה. היא חייכה ונשקה אותי, טעמתי את זרעי מפיה "עכשיו תלקק אותי כמו שאתה יודע" ליקקתי אותה שוב והיא גמרה עוד כמה פעמים. הסאונדס נידחו לפעם הבאה, הרווחתי קצת זמן....
לפני 19 שנים. יום שלישי, 31 באוקטובר 2006 בשעה 15:25