Bleed like me...

עבר עלי שבוע דיי עמוס, גם בעבודה וגם בכלל.

אז ביום שלישי היתה לקלי יומולדת. הייתה לי ההזדמנות לפגוש את ההורים שלה ואת אחיה (ואשתו לעתיד), דווקא היה נחמד לגמרי. לא נראה לי שהם הבינו מה אני בדיוק עושה שם, אבל מילא. הילדים של קלי גם היו והיה בלאגן אטומי, כמעט כמו אצלנו בארץ. הם דיברו קצת על מה הם עומדים לעשות בכריסטמס ועוד כל מיני דברים משפחתיים שלא ממש הבנתי.
ההורים שלה ממש נחמדים, נראה לי שאני אסתדר איתם מתישהוא.

****
Thanksgiving
ביום חמישי חגגנו את Thanksgiving. החגים פה דומים קצת לחגים שלנו, באים, אוכלים הולכים. מצד שני יש גם המון הבדלים. לנו יש משמעות הסטורית לחגים והמון סמליות, לאמריקאים יש את החגים הנוצריים המסורתיים כמו כריסטמס ואיסתר אבל כמה חגים משלהם וכמעט כולם יוצאים ביום שני (כדי להאריך את הסופשבוע) חוץ מהכריסטמס ו- Thanksgiving. אחד המאפיינים העיקרים לחגים האמריקאים הוא השופינג היסטרי. אפילו יום הזכרון שלהם הוא יום של שופינג היסטרי. אבל אין ספק ששני חגים פה מהווים את שיא השופינג ההיסטרי, Thanksgiving וכריסטמס.
הנוהג בחג ההודיה (Thanksgiving ) הוא שביום שאחרי קמים בארבע בבוקר ומתייצבים באחת הרשתות הגדולות (החנויות נפתחות ביום הזה ב- 5 בבוקר) מתוך תקווה להיות כמה שיותר ראשונים בתור. הרעיון הוא שישנה כמות מוגבלת של מוצרים שנמכרים במחירים מגוחכים (כל חנות וההתמחות שלה) ומי שמגיע אליהם ראשון זוכה לקנות למשל מחשב ב- 200 דולר. לא לשכוח שמדובר בסוף נובמבר, במקומות רבים כמו צפון ארה"ב וניו יורק הטמפרטורות כבר צנחו אל מתחת לאפס, לא נעים, ארבע בבוקר בררררררררר.

בקיצור, סטייסי החליטה שהיא הולכת על זה השנה, אבל זה אח"כ.

קלי בישלה כל היום, זה היום היחיד בשנה בו היא אוהבת לבשל. המאכל הלאומי של החג הזה זה תרנגול ההודו, כמה שיותר גדול ככה יותר טוב, אמריקאים.

"מתי התרנגולת תהייה מוכנה?"
"זו לא תרנגולת זה הודו"
"אז מתי זה יהיה מוכן?"
"מי?"
"התרנגולת"
"זו לא תרנגולת זה הודו"
"מה זה משנה, מתי התרנגולת תהיה מוכנה?"
"זו לא תרנגולת זה הודו !!!"
"ההה"
"אתה רוצה מכות?"
"תמיד"
"לא תקבל"

אחרי שעה...

"אולי זה מוכן"
"מה"
"התרנגולת"
"זו לא תרנגולת זה הודו !!!"
"זו תרנגולת גדולה"
"זו לא תרנגולת זה הודו, אל תעצבן"

אחרי חמש שעות צווחות שימחה במטבח "זה קפץ!!!"
"מה קפץ? התרנגולת?"
"זה לא תרנגולת זה הודו !!!"

אז הם תוקעים בזה מין מדחום כזה שקופץ ברגע שזה מוכן, התרנגולת, המממ <סטירה> ההודו כלומר.....

האמת שהאוכל היה טעים למדי חוץ מעוגת הדלעת שזו ההמצאה הכי סוטה בעולם, אל תשאלו אותי מה זה, זו פשוט עוגה מדלעת, מוזר? מאוד, טעים? לא יודע, קלי טוענת שלא הצליח לה, אני מקווה מאוד שהיא צודקת, אחרת זו פעם אחרונה בחיים שלי שאני טועם את הגועל הזה.

כנהוג, אחרי ארוחת החג הלכנו, קלי, סטייסי, ג'יי ואני לסרט, The Prestige. לא יודע איך קוראים לסרט בארץ, אם הוא בכלל הגיע לארץ עדיין, בכל מקרה מאוד מומלץ !!!
סטייסי וג'יי התישבו מאחור וקלי נסתה לסחוב אותי לשורה השניה, סרבתי בתוקף, זה קרוב מידי, התפשרנו על שורה חמישית.
בזמן הפרסומות היא שאלה אותי בלחישה אם אני מסכים שג'יי ימצוץ לי, "זה יסב לי ולסטייסי עונג בלתי ישוער לראות את שנייכם יחד" אמרה. "כמובן שארצה שאתה תמצוץ לו גם, ואולי גם יותר מזה..." היא הסתכלה עלי במבט מחוייך "עכשיו?" שאלתי "לא עכשיו אידיוט, מתישהוא" ואני רק אמרתי שאני צריך לחשוב על זה, לעכל קצת. כמובן שאני אעשה מה שהיא אומרת לי.

****
סטייסי לא קמה ב- 4 בבוקר, השעון המעורר צלצל, היא כבתה אותו בעצבנות ומלמלה משהו כמו "שיזדיינו כולם, אני לא יוצאת מהמיטה".

****
יומולדת לג'יי
בשבת לג'יי היתה יומולדת, סטייסי שלחה הזמנות, בהזמנות הייתה טעות, במקום 7 בערב היה כתוב 9 בערב, נפגשים לסושי ואח"כ הולכים לשתות ולשחק פול.
יום שבת היה יום נפלא, קריר אבל שימשי למדי. יצאתי להסתובב בעיר, הייתי בחנות הספרים המפורסמת City lights איפה שכל הביטניקים היו נוהגים לשרוץ (אלן גינצבורג, ג'ק קרואק וכו') כשקלי תפסה אותי, השעון הראה 6 בערב "נו, אתה בא?" "עכשיו?" שאלתי "כן, אנחנו יוצאים עוד חצי שעה בערך" "אבל אני בסן פרנסיסקו...." "מה? אתה לא נורמלי !!!! הזמנו מקום לשבע!!!" צרחה לי בטלפון "אבל סטייסי כתבה בהזמנה 9 בערב..." ניסיתי להגן על עצמי "תזיז את התחת שלך לפה ומייד" צרחה עלי "כן אלילה" עניתי "אבל אין סיכוי שאני אגיע בזמן..." "תגיע ישר לסושי" הורתה.
לקח לי 20 דקות להגיע לאוטו כשאני רץ מרחוב קולומבוס בנורת' ביץ' לחניון ברחוב אליס לא רחוק ממרקט בדאון טאון, היה כבר מאוד קר ודמיינתי לעצמי את הפקקים על ה- bay bridge ושאין סיכוי שאגיע בזמן, ויתרתי בו במקום על המקלחת ועל החלפת הבגדים, אסע ישר למסעדה.
דהרתי כמו משוגע, העברתי את המתג למצב "ישראלי" והתחלתי לנהוג כמו בארץ. למזלי לא תפס אותי שוטר אחרת הייתי בצרות צרורות, בפעם הבאה שתופסים אותי יעלה לי הביטוח.
הגעתי באיחור של רבע שעה, כולם כבר ישבו על הבר מחכים לשולחן שלנו, "הגעת בזמן, יש לך מזל" קלי חייכה אליי.
אכלנו ושתינו והיה מאוד שמח, קלי לא הורידה ממני את הידיים ואני לא הורדתי ממנה את הידיים בחזרה. הוצגתי רשמית כחבר של קלי כי החברים הונילים של ג'יי לא יודעים שקלי וסטייסי ביחד ואני וג'יי גלגלים רזרביים, הם יודעים שג'יי וסטייסי הם זוג.
מידי פעם הטרדתי את קלי ב-" whats up girlfriend ?" וגם לקחתי לה אוכל מהצלחת, אני מרשה לעצמי יותר מידי בזמן האחרון.

לשחק פול הלכנו רק חמישה, ארבעתנו וג'ייסון שעובד עם סטייסי ויודע עלינו הכל.
הזמנו "Irish car bomb" בשביל ההתחלה ושתינו את הכל בבת אחת כפי שנהוג, אף אחד לא שבר את השיניים.
בזמן שחיכינו לשולחן שלנו ניסיתי לשכנע את קלי לדחוף לי ידיים לתחתונים "יכולים לעצור אותנו אתה יודע" כן, אני יודע...מדינת משטרה, מעבר לגשר הכל יותר קל.
במקום זה סטייסי התישבה עלי. ג'ייסון היה עסוק בלעצבן מישהו שהפסיד לחברה שלו בפול, קלי הסתכלה על בחורות, ג'יי ניסה להחזיר את סטייסי אליו ואני הייתי עסוק בלדחוף לקלי ידיים.

אחרי שעה כבר היינו מסטולים מהתחת, רק אז קיבלנו את השולחן שלנו, בשולחן שלידינו שיחקו שני גברברים שנראים שמבלים את רוב זמנם בחדר כושר. קלי כבר סימנה אחד מהם "אתה רואה את זה בחולצה הכחולה?" "המממ כן" אמרתי "נראה לי שהשפתיים שלו יתאימו בדיוק על הזיין שלך"
גיחכתי "את צוחקת, נכון?" היא רק חייכה.
המשכנו לשחק, מסתבר שקלי אלופה גם בזה, סטייסי היתה הכי גרועה, אני הייתי קצת יותר גרוע מזה.
שיחקנו כמעט שעתיים, מסביבנו היו מלא אנשים. קלי ספרה "את זאת הייתי משכיבה, את זאת לא". המשכנו עוד קצת לשתות וכשסגרנו את הערב קלי כתבה משהו על פתק קטן ונגשה לבחור ההוא. הוא היה מופתע לחלוטין "את רצינית?" הוא שאל והיא הנהנה בראשה. היא חזרה אלי כולה חיוכים "נתתי לו את מספר הטלפון שלי"....
משוגעת...