Bleed like me...

יש ימים כאלה שאתה קם בבוקר ואתה לא יודע מה הולך לקרות. קמתי בשבת ב- 12 בצהרים מתוך כוונה לעבוד קצת לראות משחק NBA (פיניקס-סן אנטוניו), לתכנן את החופשה הצפויה (עוד שבועיים woooheee!!! ) וקצת לעבוד. ב- 1 התקשרו אלי חבריי הצרפתיים להזמין אותי לבוא איתם לארועי ה- earth day, ארוע שאני וחברי הישראלי ק' מכנים בחיבה "יום האדמה". זה בעצם היום שבו כל ההיפים, או מה שנשאר מהם, יוצאים מהחורים וחוגגים את יום ההיפי הלאומי, יום של אהבה, בגדים משונים, מוזיקה של הגרייטפול דד, רגליים יחפות והמון ריח של מריחואנה באויר.
אז אכן היו המון היפים, חלקם ניגנו ושרו בגיטרות, חלקם מכרו כל מני סלסלות, כדים, תמונות, חולצות כאלו שאחותי היתה עושה בתחילת שנות ה- 70, טבעות, עגילים וכל השאר והכל במחירים מטורפים. הדור הצעיר ניסה להתלבש בבגדי היפים, נסיון לא מוצלח לדעתי. חוץ מהזיונים ההמונים במעונות הסטודנטים (בעיקר סביב הג'קוזי...) והגויינטים לא נשאר דבר מהדור ההוא. אפשר למצא עוד כמה שמסתובבים חסרי מטרה ברחובותיה הראשיים של ברקלי ועוד כמה ששכחו את הדרך ל- bay bridge ונתקעו אי שם בין הייאט ואשבורי לבין רחוב מרקט. ההיפים הפכו ליאפים ופעם בשנה הם שולפים את הבגדים הצבעוניים ואת הסנדלים ויוצאים לרחובות. ג'וינטים כולם מעשנים.
קיבלתי SMS "תתיצב אצלי ב- 9 הולכים למסיבה". זה לא היה בתכנון שלי, אבל מייד שיניתי את כל תוכניותיי להערב. רכבתי על האופניים הביתה והתחלתי להתכונן. ארזתי כל האביזרים שלה שמאוחסנים אצלי כדרך קבע, התקלחתי התלבשתי והתכוונתי לצאת. הסלולרי צילצל, קלי על הקו
"תלבש את מכנסי הלטקס שלך"
"כן גבירתי"
ארזתי את מכנסוני הלטקס שלי ויצאתי לדרך. קלי כבר היתה מוכנה כשהגעתי. חיכיתי לה בחוץ כשהאוטו מונע כפי שהורתה לי. אני לא יודע איך היא עושה את זה, אבל העקבים האלה פשוט שערוריה, היא כבר לא טורחת לארוז אותם בתיק, היא פשוט יוצאת איתם ככה מהבית. קפצתי מהאוטו לפתוח לה את הדלת היא חייכה קלות, נישקה אותי על לחיי ונכנסה לאוטו, מלכה.
הגענו למועדון, התפשטנו, התפטשנו והסתובבנו בין האורחים, היא במיטב בגדי הפטיש שלה ואני במכנסוני הלטקס וזהו. המון אנשים חדשים היו הפעם, את חלקם קלי גייסה באחד האתרים והיא הרגישה צורך להגיד שלום לכולם.
התישבנו לדבר עם כולם, אני התישבתי לרגליה של קלי וחיבקתי אותם כאילו לא נפגשנו שנתיים. היא ליטפה את ראשי וחייכה אלי, היא שמה לב אני להוט מתמיד, אבל לא עשתה מזה עניין גדול. היא המשיכה לקשקש ואני המשכתי להתרכז ברגליים שלה ובמגפיים שאני כ"כ אוהב.
"בוא אחרי"
קמתי והלכתי אחריה. "תביא את הציוד ותפרוס אותו פה" הורתה לי על חדר צדדי "תביא גם מיים ואת הסוס הגדול". רצתי לבצע את המשימות. את הסוס הגדול סחבתי מחדר מרוחק. זהו מתקן יפה מרופד בעור אדום החלק האמצעי מוגבה ועליו שוכבים ואת הרגליים מניחים על שני הדרגשים הצדדים הנמוכים יותר. כששוכבים על המתקן הזה עם הברכים בצדדים והביצים על הדרגש הגבוה, התחת ממש מוגבה.
"תתפשט ותעלה על הסוס"
היא כיסתה את עיני וקשרה אותי חזק אל הסוס. היא ליטפה את ראשי ולחשה לי "זה יהיה קצר אבל מאוד כואב" והצמידה את ראשי אל מקדשה. בלי חימום, היא מיד החלה להצליף בי עם מברשת השיער שלה ואח"כ עם הקינים זה היה כואב מאוד, חנקתי את הצרחות, נאנקתי בשקט.
"תתלבש ותנקה אחרייך"
כמו שהבטיחה, זה היה קצר ומאוד כואב. ניקיתי את המתקן, התלבשתי ואספתי את הציוד.
היא נכנסה לחדר וירדתי על ברכי "אל תאסוף את הציוד" אחריה נכנס גבר נוסף "שב בצד" הורתה לי "ואתה תתפשט" פנתה אל השני.
ירדתי על ברכי בפינת החדר וצפיתי בה. לבחור זו הפעם הראשונה שהוא מסתשן וקלי התנדבה לתת לו לטעום קצת. הוא התפשט והשתפד על הסוס. קלי היתה מאוד נחמדה אליו והוא דיי נהנה, מצא חן בעיניו. "היא מאוד נחמדה אלייך" הערתי "מאוד נחמדה". קלי חייכה "אנחנו רוצים שהוא יחזור, נכון?"
"כן גבירתי" חייכתי "רק שתדע שהיא יכולה להיות מאוד אכזרית" הוא חייך והודה לה על הניסיון.
בנתיים בחדר הגדול התארגן לו מעגל הצלפות, העבדים והשפחות התפשטו ונעמדו מול הקיר. לכל דום\מית ניתן כלי משחית אחר וזמן של שתי דקות להפליא את מכותיו בעבד\שפחה המזדמן\ת. כל שתי דקות מחליפים עבד כך שכל דום\מית זוכה להצליף בכל העבדים\שפחות. בדיוק ברגע זה סטייסי הגיעה. בקריאות שמחה היא הצטרפה למעגל המצליפים. מספר לא מבוטל מהמוצלפים היו חדשים, אחד פרש באמצע, כמעט כל הדומיות והדומים הכירו אותי וניצלו את ההזדמנות להחטיף לי. דבי ליטפה אותי תוך כדי שהיא הצליפה בי. רון בעלה הצליף לי בעדינות מה, קייט ניצלה את ההזדמנות להכאיב לי, קלי כיסחה אותי לגמרי, סטייסי גם עשתה את שלה, הדום האחרון אותו לא הכרתי כמעט הרג אותי, כאלו חבטות מזמן לא חטפתי. הוא דווקא היה בסדר, הוא שאל אותי כל פעם אם אני בסדר והאם אני רוצה יותר חזק, כמובן שאמרתי שכן. ראיתי קצת כוכבים אבל הייתי בסדר אחרי דקה.
כשקצת התאוששתי שמעתי את סטייסי שואלת את קלי אם היא יכולה להשתמש בי. ברור שקלי הסכימה ומייד נקשרתי אל הצלב. מזמן סטייסי לא טיפלה בי טיפול רציני ובאמת הגיע הזמן. היא לא יכולה להכאיב לג'יי כמו שהיא מכאיבה לי והיא קופצת מייד על כל הזדמנות להשתמש בי. הסשן השלישי שלי לערב היה כואב לא פחות מהראשון. כבר לא הייתי צריך חימום, סטייסי מייד פצחה עם הקיינים וקלי הצטרפה אליה. כשהן סיימו איתי חשבתי שנגמר. כשקלי וסטייסי ביחד בדרך זה מלווה בד"כ בהשפלות שלי. "אתה לא רואה שחם לה?" שאלה אותי סטייסי והצביעה על קלי. על מצחה של קלי ביצבצו טיפות זיעה קטנות. אז עשיתי לה פווווו וכמובן שזה לא מה שהייתי אמור לעשות. "למטה, אתה לא רואה?" אמרה סטייסי והורידה את ראשי אל מתחת לחצאיתה של קלי. ידה של סטייסי דחפו את ראשי לעבר מקדשה של קלי, אין ספק, המקום האהוב עלי. "הוא עדיין לא מאולף מספיק" ציחקקה סטייסי לקלי "כן, יש לו עוד דרך ארוכה מאוד מאוד" ענתה קלי בצחקוק. הלכנו שלושתינו לשבת עם כולם ולקשקש. במרכז ישב ג'ון, בחור בקושי בן 20, בחוטיני בלבד ועבר סדרת השפלות מקייט. הבחור המסכן סובל מפוביה של ציפורים. הבן אדם פשוט מפחד מציפורים. בכל פעם שאני רואה אותו וקייט בסביבה אני יודע שהוא הולך לסבול. הפעם היא אילצה אותו לרקוד את ריקוד הציפורים במרכז החדר לעיני כולם כשהוא לבוש בחוטיני בלבד. האמת שאני דיי מרחם עליו ולא הייתי רוצה להיות במקומו. ישבתי ואחזתי את רגליה של קלי ולא הוצאתי מילה, לא הצטרפתי לקהל המתפקעים מצחוק מסביב (בעיקר נשים...). אבל זה כמעט לא עזר לי ...
"אולי תצטרף אליו?"
"אני חייב גבירתי?" שאלתי בחשש ופני הביעו את זה.
"והמשפט הנכון לומר הוא?" התסכלה עלי במבט נוזף
"אם זה יסב לך עונג גבירתי"
"זה בסדר, אתה לא חייב" חייכה וליטפה את ראשי. ניצלתי.
כשסיים את הריקוד הוא נשלח לחדר הטיפולים לסדרת CBT ראשונה בחיו. הוא קיבל את הבשורה בשלוות נפש כמו אומר "מה זה CBT העיקר תעזבו אותי עם הציפורים הארורות האלו". סטייסי וקייט ניגשו למלאכה והבחור נעקד על מיטת גניקולוגים, רגליו פוסקו, הזיין שלו נקשר ומצבטים הוצמדו על חלציו. קלי התיישבה ועודדה מן הצד ואני הייתי לרגליה כרגיל.
ג'ון סבל, ועוד איך סבל, קייט לימדה את סטייסי איך למרוט את האטבים באופן יותר כואב מהרגיל וקלי קפצה להסתכל.
כשסיימו איתו קלי הסתכלה עלי ואמרה "אתה הבא בתור, קדימה".
הייתי כבר חבול גמרי ולא חשבתי שיהיה המשך למה שכבר חטפתי. טיפסתי בחשש על מיטת הגניקולוגים, ונקשרתי אליה ע"י קייט. חיכינו לסטייסי אבל היא נעלמה. קלי ישבה על כיסא ברגליים משולבות וחילקה לקייט הוראות. "את יכולה להיות קשה איתו, אל תרחמי עליו, הוא אוהב את זה כואב, מאוד כואב". על פניה של קייט התפשט חיוך סדיסטי "אז מה, אתה אוהב CBT נכון?"
"אני חושב שכן" עניתי "אבל זה תלוי, אני לא יכול להשוות עם אחרים". חיכיני לסטייסי אבל היא נעלמה.
"נראה לי שאני אתחיל לבד" אמרה קייט
"דווקא רציתי להסתכל, אבל אני אמלא את מקומה של סטייסי בתור האסיסטנטית הלוהטת" צחקקה קלי. כשקלי בסביבה תמיד ההרגשה שלי אחרת. כשהיא נותנת אותי לאחרות אני מרגיש לא בטוח, קצת אבוד וכשאני איתה אני מרגיש שאני יכול לתת את כולי, מרגיש משוייך, מפקיד את גופי ונשמתי בידייה. רגלי פוסקו ונקשרו וקלי החלה להצליף בירכי "הנה ככה" היא הראתה לקייט "פה בדיוק הוא הכי אוהב". קייט בתמורה הראתה לקלי איך למרוט את האטבים מהזיין שלי כך שיהיה לי הכי כואב שאפשר. חבילה שלמה של אטבים הוצמדו לזיין שלי, לאשכים, על הירכיים ובין הביצים לחור התחת וכולם נמרטו אחד אחד בשיטה החדשה. קלי שמחה ללמוד את הפטנט החדש והצמידה שוב אטבים כדי למרוט אותם שוב. בסוף נשברתי, ההרגשה היתה כאילו פיסות עור נמרטות מגופי וזה כאב רצח. "להמשיך או להשאיר את האטבים?" שאלה אותי קייט בסדיסטיות "אם אשאיר אותם הם יכאבו יותר" אמרה ומרטה עוד אחד. התחננתי שתשאיר אותם והן הבינו את הרמז, את עשרת האטבים האחרונים קלי מרטה בשיטה הרגילה שלה.
קייט התירה אותי מכבלי וקלי נישקה אותי. בפעם השמינית לבשתי את מכנסי הלטקס. דווקא ביום שבו אני מתלבש ומתפשט כמו דוגמנית, דווקא ביום הזה הייתי מצוייד במכנסי הלטקס. את סטייסי מצאנו מסשנת בחור לא מוכר באחד החדרים, דווקא נראה היה שהיא מאוד מכירה אותו.
קלי חזרה הביתה עם סטייסי, אני חזרתי לביתי. ביציאה ביקשתי מקלי שתתן לי רשות לגמור, היא סרבה והבטיחה שביום שני כשנפגש אצלי אולי אגמור....