קלי וסטייסי חזרו מירח הדבש. שעתיים לאחר שנחתו בבית קלי התקשרה ובקול מתחנחן הזמינה אותי לבלות איתה את הלילה. איך אפשר לסרב להזמנה כזאת?
כשנכנסתי לביתה שמתי לב מייד לחולצה האדומה שהיתה מונחת על הספה. זה היה קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שמכל שאר חפצי שנעלמו לא נותרו עקבות. "שלום חולצה" הרעתי בקול, קלי צחקה "אתה יכול לקחת אותה בחזרה"
"במה זכיתי גבירתי?"
"לא התכוונתי לקחת אותה, זה היה בשוונג"
"את יודעת שזה עלה לנו בגביע האנגלי"
היא עשתה תנועה של ביטול "אתה והשטויות שלך, חוטיני אדום, זה מה שאתה צריך ללבוש".
"ומה על שאר הדברים?"
"הם מוחרמים, כמובן, עד לאחר תום האילוף"
"תתפשט, אנחנו יוצאים"
"בד"כ מתלבשים כשיוצאים, לא?"
"תעשה מה שאומרים לך"
"כן גבירתי" התפשטתי ונעמדתי מולה. היא הוציאה את החבל וקשרה אותו בחוזקה קשירת קראדה יפנית סביב גופי. כשסיימה הורתה לי להתלבש. בקושי הצלחתי להתכופף אבל עם קצת מאמץ הצלחתי להתלבש וגם לנעול נעליים. "תסתכל במראה" היא הורתה לי. האמת שמי שבאמת מתאמץ יכול להבחין שיש לי משהו על הגוף, אבל אף אחד בטח לא ינחש.
יצאנו להסתובב בעיר, הלכנו לסופר לקנות כמה דברים, קנינו בולים בדואר, קנינו גלידה וחזרנו הביתה. עם הזמן התרגלתי לחבלים והפסקתי ללכת כמו בובה שדחפו לה מקל בתחת.
כבר התחיל להיות מאוחר והיא גררה אותי למיטה וסוף סוף אחרי שבועיים ומשהו גמרתי, לא לפני שעינגתי אותה, כמובן, והיא גמרה כמה פעמים.
הלכנו לישון ואני לבשתי את החולצה האדומה, היא חייכה. באמצע הלילה היא העירה אותי לסיבוב נוסף.
בגלל ירח הדבש פיספסנו את יום השנה שלנו, ה- 19 במאי. קלי הבטיחה לי בלילה שנחגוג כמו שצריך כשאחזור מהטיול. קיבלתי שחרור מכל מטלותיי "you are a free man" היא אמרה לי "עד שתחזור כמובן". "אתה יכול לעשות כל מה שתרצה בתקופה הזאת, מגיע לך". הפרידה היתה קצת קשה, קלי אמרה שהיא תתגעגע אלי, אני לא ממש מבין למה. אני בטוח אתגעגע אליה.
בזכות החולצה האדומה מילאן ניצחה את הקוקסינלים מליברפול (אין אפס, החולצה עובדת), חבל שברגע הקריטי היא לא היתה איתי אחרת היינו כבר זוכים בדאבל. בכל מקרה אני בטוח שפרגוסון שתה אתמול בלילה את היין שאנצ'לוטי נתן לו בחצי הגמר, לחיים פרגי, בשנה הבאה נקרע את אירופה !!!
אז זהו, ממחר אני בחופש, אני הולך לחרוש את צפון קליפורניה, אורגון וקצת וושינגטון. באופן כללי כבר תכננתי את הכל. יערות רדווד, חוף האוקיינוס השקט, דיונות, מצוקים, נהרות, אגמים, מפלים, שלג, מכתש אחד, הר געש אחד (פעיל....) המון אוכל ומצב רוח טוב. שלושה שבועות של קמפינג, טיולים וכיף, בקיצור, חופש !!!
אז יאללה, ביי !
אדום עולה !
לפני 18 שנים. יום חמישי, 24 במאי 2007 בשעה 7:41