ראג

שעתיים אימון
לא מגיב רק סופג
'גאב'  'קרוס'  'אפרקאט'  'קיק'
בעיטות ואגרופים.
הלקאה עצמית
צריך את השיחרור.
ספארינגים(קרבות אימון) עם כולם.

והביטחון שלהם גובר כי אני לא מגיב
והעוצמות גדלות.
הכאב חזק אבל לא מוותר
עומד איתן ורק הגנות.
ידיים מורמות
מגן פנים וצלעות
או שזה מוח ולב.

והאחרון שמכה ...
ברגע של התפכחות
כשהגוף כבר חבוט
מוריד את ידיי ומחייך...
הוא עצר בשנייה
הביט בתמיהה
ו....נפגע...נעלב....
"אני לא ראויי לקרב ?!
ולמה תלגלג לי ?!"

ובהסבר נדוש של "זה לא אתה זה אני"
מנסה להיות אנושי.
החיוך הוא לא לך
החיוך הוא לעצמי.

בטירוף  התשוקה
רוכבת עלי
קורנת מדהימה
וברגע  השיא
מחבקת ובוכה
מגלה את חלומותיה
חיים משותפים
אהבה וכל שאר החבילה.

סיננתי את השם...והוא לא שלה.
מוכה בתדהמה המשכתי במלל לא מובן.
לטשטש את תת המודע
שלא יציף רגש מוכר.

ואת...
אם הניתוק שלך היה מוחלט
זה היה הרבה יותר קל.
אצלך הדלת תמיד פתוחה בשבלי
והיד עוטפת את ראשי
מקרבת מנחמת מרגיעה....
את כמו הבית שלי.

או  תרגיל בהסתברות.

אני "מושהה אורגזמה"  מהווים 10%  מהאוכלוסייה.
היא "מולטי אורגזמה" . בתדירות של כ-30 שניות בין האחת לשנייה. מהוות 14% מהאוכלוסייה.

ההסתברות לחיבור כזה הוא
0.14×0.1=0.014

Fuck it.... I am Lucky

ממוצע לחיבור 3 שעות.... אבל זה סתם כדי להשוויץ.

 באיגרוף תאילנדי חטפתי בעיטה בירך.

התנפח ...

אין קרח במקרר רק 2 ארטיקים.

עכשיו הירך מטפטפת בטעם לימון דובדבן.

אף פעם לא מביא פרחים
ואיך אביא משהו מת.
ועוד לומר "באהבה".
מביא עציצים.

מהמשתלה הבאתי סחלב.
רציתי פראי ..
משהו כמוך , יפה ומפתה .
מתנה שתרכך את הפסיעה לסופה שלך.

"הם כבר לא" אמר המוכר "הסחלב מבויית
וגם אסור שמש "

ובלילה הגיעו אליך חברים
עם בקבוק וויסקי זול.
לא באמת מבקשים את חברתך.
אף פעם לא הקשיבו לזעקות נשמתך.

ואני באתי בבוקר.
ושכבת שם
סחוטה
גמורה
שיכורה
שבורה

ביקשת שאקלח אותך "כמו ילדה קטנה"

"האם זה פוגע בך ?" שאלת אותי

" זה בסדר ...אם זה מה שעשה לך טוב" עניתי

"לא עשה טוב"

"אז למה?"

"כי בשבילהם אני שרמוטה . והם כורעים לרגליי כדי לקחת"

"לך יש מקום אצלי..
אתה תאהב אותי ?
אתה פה להישאר ?"

היא יושבת במגדל שבנתה לה
מוקפת בנוחות . במשפחה שצרפה ויצרה .

שולחת מדי פעם  לחישה. בפוסט שכתבה על חיים שחולפים ,פנטזיות שחושקת לממש ורטיבות שלא  מסופקת.      
והם נתפסים.  מאונני מקלדת, בודדים, חרמנים , ציידי זיונים  ונשמות מבולבלות .
מחפשת את שהרגישה פעם את אותה התשוקה  הטירוף  ואובדן החושים.

שלחתי שיר 
בשתיקה.  
" וואו. מתנה ."
מבדידותי ,הטרוף  והריקנות .

ממלא את רצונה
מבלי לבקש רשות
מוות בהסכמה.

רצית את זה כואב יותר
כזה שימחק את קודמיו

רצית את זה אפל יותר
עלטה סומא לעינייך

רצית את זה ממית יותר
כי המוות בך כבר מקנן

רצית   סוף .

"אני אנסטאסיה" אמרה
"אבל תקרא לי נסטיה"
"נשמע כמו Nasty " חייכתי
"כל אחד והאסוציאציות שלו" ציחקקה.

כל בוקר מקפידים להקדים . 20 דקות לפני השיעור על אותם מכשירים בפינה הרחוקה.
מדברים וצוחקים. על עצמנו..על החיים..
פלירטוט של בוקר .

ובשיעור בתיזמון מדוייק . מותחת את הגב והצוואר 
ומשחררת את הגומייה ,פורמת רעמת שיער אדירה.
יודעת שלאותן שניות אני עוצר ואני שלה
מביט במראה הענקית . הכל מתפוגג מסביב, אין מדריכה ואין מתעמלים רק שנינו עומדים במבטים ישירים.
באותו הבוקר כשהקדמנו ודיברנו לפתע השתתקה..
מבטים מהירים
מבוכה
הוא עמד מרחוק וקרא לה.. בראש רכון היא דיברה , בניפופי ידיים  ניסתה להסביר. 
ומאז אין כלום ..אפילו את שערה כבר לא מפזרת.

ואני במקום הבעל , מה הייתי עושה ...
הלוואי והייתי.

למועדון האיגרוף היא מגיעה
בחורה דתייה/חרדית מבני ברק.
  מכירים את הקטע שבו סופרמן נכנס עם חליפה לתא טלפון ותוך שניות יוצא סופרמן בטייץ ?!?!  אז היא נכנסת דוסית לחדר ההלבשה ויוצאת לוחמת איגרוף.
בחורה קטנה בין גברים חסונים.
לא מוותרת.
בעיטות, אגרופים ,הפלות.
היצמדויות ואנקות של כאב ומאמץ.

בחיוך ערמומי ועיניים נוצצות היא יוצאת ,
רק הנשימות הכבדות והגוף המיוזע
רומזים ש....   ממזרתה.

הזמנתי אותה לארוחה . 
מה שבא אחר כך היה מדהים ....

החלטתי לעשות מזה כמה שקלים.

למכירה/ההשכרה  ארסנל של תירוצים
מקוריים ויחודיים
כל מה שנותר זה לעשות Copy - paste

כל כך קשה לומר,  לא תודה ?!