לפני 5 שנים. 26 בפברואר 2019 בשעה 5:45
"אני אנסטאסיה" אמרה
"אבל תקרא לי נסטיה"
"נשמע כמו Nasty " חייכתי
"כל אחד והאסוציאציות שלו" ציחקקה.
כל בוקר מקפידים להקדים . 20 דקות לפני השיעור על אותם מכשירים בפינה הרחוקה.
מדברים וצוחקים. על עצמנו..על החיים..
פלירטוט של בוקר .
ובשיעור בתיזמון מדוייק . מותחת את הגב והצוואר
ומשחררת את הגומייה ,פורמת רעמת שיער אדירה.
יודעת שלאותן שניות אני עוצר ואני שלה
מביט במראה הענקית . הכל מתפוגג מסביב, אין מדריכה ואין מתעמלים רק שנינו עומדים במבטים ישירים.
באותו הבוקר כשהקדמנו ודיברנו לפתע השתתקה..
מבטים מהירים
מבוכה
הוא עמד מרחוק וקרא לה.. בראש רכון היא דיברה , בניפופי ידיים ניסתה להסביר.
ומאז אין כלום ..אפילו את שערה כבר לא מפזרת.
ואני במקום הבעל , מה הייתי עושה ...
הלוואי והייתי.