סיפורה של מתחלפת

הכלבלב כותב לי כל יום, מחכה. למוצא פי, אני כותבת לו כדי להעלות לו את הדופק.. לא משהו מרגש מדי אלא הניואנסים הקטנים של "ילד טוב" או "צעצוע".

אני רוצה אותו רועד מבפנים,  רוטט כמו הכלבה הקטנה שהוא עבורי ובשבילי.

אני רוצה אותו על קצה, בציפייה, דרוך..

ובסוף כל יום הוא יודע כשהוא הולך לישון שהוא שלי, כל המהות שלו- שלי.