צריכה נשלט ניקיון, פנאט סדר וארגון, נייד ומאזור המרכז שפנוי בימי שישי בבוקר ועוד יום באמצע השבוע בערב המאוחר בזמן שיתאים לנו.
סיפורה של מתחלפת
עולם של הפכים משלימים, הכמיהה לשליטה והצורך בהתמסרותהפורים הכי מעפן שהיה לי.. מי בא לשעשע אותי קצת?
הכל נגיש היום, לחפש משהו אמיתי לא באמת קיים..
אהבה מוחלפת בסוויפ ימינה או שמאלה, בניית אמון, קשר, חברות מוחלף במילים שנונות במקלדת וחיוכים מזייפים של אינסטה וטיקטוק.
אני רוצה אהבה של פעם, של רומנטיקה כנה וחיבוק של לתמיד. ברע ובטוב.
שלויאליות לא הייתה מילה גסה ולא כל גבר שני היה פולי.
אני רוצה חברות של פעם, שיש עקרונות וערכים משותפים.
אני רוצה את הבדסמ של פעם, של אני ואתה בלי אף אחד אחר. של הענקה וספיגה, חיבוק והצלפה.
אני רוצה את האפטרקייר, להרגיש שלך בלי מילים וללכת בגב זקוף וראש מורם וכשמישהו שואל להגיד עם חיוך מתוק על השפתיים "אני שלו".
יש עדיין מישהו כזה? אני חייה בסרט שקיימים עוד אנשים שישקיעו את כל כולם בלי התנייה?
אני לא האישה האידאלית, אני למודת קרבות וכאב לב שסדק את מי שאני אבל את הסדקים האלה מילאתי בזהב,, יצרתי אומנות מהרע.. צמאה להעניק אבל אין את הראוי, או שאולי אני זאת שלא ראויה עדיין?
המון תהיות ומחשבות מבלבלות ואני באמת שואלת, האם אתה קיים?
תודה לאל שיש חברות שחופרות אותי החוצה מהבית!
את מי ולמי רואים?
(ב27/2 יום חמישי למי שתהה)
לראות אותו שוב, להיות הקטנטונת שלו ששוב, הרגשתי מדהים.. כל ההתניות מלפני שנים חזרו. הייתי נותנת לו לעשות בי הכל אם רק היה מבקש.
הוא חיפש זוגיות ואני אמרתי שיש יותר מדי מטען.. הייתי בטוחה שאוכל להשאיר את זה כז'ואלי.
הקרבה אליו, המקום הפגיע והחשוף שהיה איתו הציתו משהו שלא רציתי וחשבתי שאחווה.
ואז הגיעה השיחה, יום למחרת לא פחות, "אני מרגיש שאת רוצה מעבר, לא רציתי להשלות" אמר ובעודו אומר את הדברים כל מה שיש לי בראש זה הילדה הטיפשה של לפני שנים צועקת "למה את לא לומדת?! איתו אין עתיד, מעולם לא היה..למה חשבת אחרת?!"
"אני לא כועסת ולא עשית שום דבר רע, זו הייתה יוזמה שלי" יורקת את המילים באוטומט בידיעה שרגע אחרי השיחה אשלח הודעה לשולט השני היה לי, זה שהרים אותי מהרצפה כשהוא השאיר אותי מדממת וכאובה כדי לשמוע את המילים שכל כך הייתי צריכה לשמוע והוא אמר ללא צל של ספק "גם לך זה היה סגירת מעגל לו זה היה סשן מיתולוגי".. הוא תמיד יודע להגיד את הדבר הנכון, האריה החכם הזה...
מבחינתי הפעם זה לא בגלל הטעויות שעשה אלא האפטרקייר שפתאום חוויתי ממנו, הקרבה הזו, ההכלה, הליטוף..מה שהיה לי חסר כל כך כשהייתי שלו. זה סדק את חומות הברזל וזכוכית המשוריינת שהרמתי לפני שנים.
ואז אני תוהה ביני ובין עצמי "למה בעצם שחררתי איתו כל כך מהר?" למה הצורך של הגורה עצום במאות מונים משל הלביאה שבי?
בהתאם לכך קיבלתי החלטה, הגורה חוזרת לכלוב הברזל שלה, רחוק מהעולם החיצון, מוגנת, בטוחה.
תרצה לגעת בה? תעבור קודם את הלביאה חסרת החרמים שבי. תשרוד את זה ונדבר.
הוא חזר לחיי בצורה הכי לא צפויה.
אדוני מאז, השולט הרשמי הראשון שהכיר לי את הצד החתולי שבי.
זה שהייתי הגורה שלו, החור שלו, הקטנה שלו, הזונה שלו.
הייתה לנו שיחה מאוד טעונה על העבר וקבענו להיפגש, אחרי כלכך הרבה שנים הייתי צריכה לקחת שליטה על בסיטואציה ועל הדרך רציתי לרגש את עצמי ואותו במידה והכל ילך לפי איך שראיתי שזה יפתח.
הוא הגיע, בוגר יותר, גבר יותר..והרטיבות הגיעה איתו.
ההרגשה של הפלאג והביצי סיליקון שהיו קבורים עמוק בתוכי עשו את העבודה.
הכנתי לנו קפה התחלנו לדבר.. ראיתי את הראש שלו עובד על אלף קמ"ש והייתי צריכה לעצור את זה.
יושבת למרגלותיו, המקום שהכרתי כל כך טוב לפני כל כך הרבה שנים.. ראיתי את המחשבות רצות, את הראש הולך לאיבוד באפלה שהוא מכיר מקרוב אולי מדי, נישקתי אותו..מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?
הראש משתתק, של שנינו, לפחות ככה זה הרגיש. הרגשתי הגורה שלו שוב, ועל הצד השני הלביאה שגדלתי להיות. שני צדי המטבע של שנינו בפינפונג של חרמנות, קינק ובלבול.
רציתי לתת לו הכל ולקחת הכל בהתאם.
להרגיש את הגניחות שלו, את הטפטוף שלו בפה שלי כשהוא מזיין לי את הגרון, את הנשימה שלו מואצת שאומרת לו לרדת על ארבע ולקבל את האצבעות שלי כמו הילד הטוב שהוא.. מחול שדים של תאווה וצורך עמוק.
מתחלפים במצבם הכי משחרר, היה כל כך מעצים ונעים, כך כך טבעי.
ההפוגה שהגיעה בין חלק לחלק, החיבוק שלו, הנשיקות הקטנות וההכלה שלו תיקנו בי משהו שלא ידעתי שהיה מקולקל. רציתי את החום שלו צמוד אליי, הלכתי לאיבוד במגע שלו, רציתי לקרוע כל מילימטר בגוף שלו עם הציפורניים שלי ולסמן אותו, כפי שהוא עשה לי לפני כל כך הרבה שנים.
אורגזמה רודפת אורגזמה מעיפות לשיאים חדשים שלא ידעתי שאוכל להגיע עליהם שוב.
הספייס שלי, או ליתר דיוק הסאבספייס, הפצצת אנרגיה שמגיעה איתו גרמו לי להרגיש חיה שוב. משהו הוצת מחדש. להבה חזקה, עוצמתית, שורפת בכל מובן טוב אפשרי. סופת הוריקן מטלטלת, מרגשת, עוצמתית ויפייפיה.
לנצח אהיה אסירת תודה על השיעורים שלמדתי ממנו, ועכשיו מבולבלת ומחכה לראות מה צופן העתיד.. גם אם זה היה חד פעמי, גם אם זה התחלה של משהו חדש-ישן, אני מאושרת, טוב לי ולראשונה מעל 7 שנים נתתי לעצמי באמת להיות של מישהו, גם אם לרגע.
אני צריכה ורוצה מרק, חמים, מנחם, טעים, עשיר.. מי מכין לי?
I'm craving a decent hunt!
I need you to be starving for my touch.
I'm so done with the little, pathetic, good for nothing, useless, bottom feeders that can't give me that type of a thrill.
I need you proud, beautiful, strong, smart. An old school gentleman with an animalistic side within you.
MAKE ME PURR. I'm waiting.
יש חיה כזו?