הוא הגיע קצת באיחור אחרי שביקשתי ממנו לעצור לסודה(כן כן, אני מזדקנת) ומשהו טעים עבורינו.
הוא נכנס וישר חיבוק עוטף, הולך להיות לו קצת אינטנסיבי היום..
היא נכנס ובא לשבת על הספה ואני מונעת את זה, לגורים אין מקום על ספות, מקומם על הרצפה.
אני מסבירה על איך זה מתנהל אצלי ורואה את הראש שלו מתחיל לרוץ. הכפות רגליים, המכנס היחסית קצר, החבלים והשוט העדין שעל השולחן...
הוא חולץ נעליים ומסדר כמט שאוהבת לאחר הערה. מוריד חולצה שסימני ציפורניים חוקצות קווים אדומים רכים על בית החזה והבטן.
אני מלמדת אותו לנשום אותי, לזהות את הריח שלי, לשנן את מי שתהפוך עם הזמן לשיא הקיום שלו...
מלמדת אותו לנשום את הכאב החוצה, "נשימה מהאף ולהוציא מהפה" אני לוחשת שהידיים שלי עוטפות בחיבוק אבל האצבעות מותחות את הגבול הדק בין כאב לעונג.
אני צריכה את הפטמות שלו כואבות, תנשום אותי אלייך.
עובדים על מנגנון של שכר-עונש. תכאב עבורי תקבל כף רגל, ליטוף או מילה טובה.
הוא לומד מה הוא "לוזר, צעצוע, רכוש, חפץ, גור, ילד טוב..", תשנן כלבלב, תגיד לי מה אתה.
הוא עף לי לספייס מהכאב, מהמילים, מהמגע..
אני מורידה אותו לרצפה ודורכת על קנה הנשימה, סופרת אחורה 10...9....8...7...6...5...4...3...2...1 ומשחררת את העומס, נשימה עמוקה ודוחפת לו את כף הרגל לפנים, לאף, לפה.. תשנן אני דורשת, "זו המכה שלך, הכותל, מרכז העלייה לרגל שלך"(וכן אמרתי את זה, no pun intended ).. הוא מסניף ונופל עמוק יותר לספייס..
אוחחח ההזדגגות😱😍😱😍😱😍
ממשיכה להכאיב קצת בפטמות וממשיכה לדחוף לו את הרגל לפרצוף.
ושוב סופרת אחורה מ10.. ושוב כפות רגליים, יוצרת את החיבור של כאב לעונג.
אני רואה שמתחיל להיות מאוחר והוא עמוק לתוך זה. לאט לאט הוא מוקם מהרצפה ויושב לרגליי.
אני מחבקת עד שרואה שהדופק יורד ויש פחות הרגשת ריחוף, מסובבת אותו אליי לחיבוק בשאלת "מה אתה צריך".. אני מתחילה לשאול שאלות- להכיר את הבתול שלי קצת. תמים.
מתחילה להרגיע אבל הוא חומק לי חזרה לספייס.. החתול שלי מגיע ועולה לבדוק לשלומו(יש לי חתול מתחשבבבבב) והמים שהבאתי לו קצת נשפכים, אני צריכה שהוא קצת יתאזן...
אני לוקחת את הכוס ושופכת המים שנותרו עליו בחצי חיוך.
"מאופס או שצריך עזרה?" והוא אומר שצריך קצת.
מדביקה אותו לקיר, יד סביב הצוואר. נשימה עמוקה וחיוך.. הוא חוזר אליי, למציאות.
הוא מתלבש ואנחנו מתחבקים, הוא מספר לי קצת על גיימינג (שהתחלנו מקודם) ואני רואה שהוא במצב נסיעה.
חיבוק אחרון בדלת ואני מחכה להודעה של "הגעתי" ולסיכום סשן ממנו מחר...
בנתיים כותבת פה, מנשנשת וופל לואקר מריר וטעים וסודה וחושבת מה עוד אפשרי לעשות בו, איך וכמה ולמה ועד איזה גבול...
עד הפעם הבאה בתול, let the games begin 😈😸💜🖤