סיפורה של מתחלפת

אני צריכה נעלי בית רכות, נעימות, כאלה שעוטפות את הרגליים ושומרות עליהן חמימות.

אבל כדי ללכת לקנות נעלי בית — אני צריכה אנרגיה.

וכדי שתהיה אנרגיה — אני צריכה מנוחה.

וכדי לנוח — אני צריכה שיכאב קצת פחות.

וכדי שיכאב פחות — אני צריכה זמן.

וכדי שיהיה זמן — אני צריכה להסכים להישען על אחרים שישמרו על הפרחח (כי באמצע עבודה זה פשוט לא אפשרי).

רק שיש דבר אחד קטן: אני לא ממש מצטיינת בלהסתמך על אחרים.

ומכאן המסקנה המתבקשת..הרגליים שלי כנראה ימשיכו להסתובב בעולם הזה יתומות מנעלי בית.

מ.ש.ל.

ט.ל.ח

ז.צ.ל