וניל פצפוצים

אז היום היה יום מלא בטוב וגם ברגעים פחות טובים שגרמו לי לחשוב, לחשוב על חשיבות החיים, חשיבות היחס שאנחנו נותנים לאנשים, על היחס שאנחנו מקבלים. על חשיבות הרגש והאהבה בחיים, על האפשרות שהקסם הזה יקרה לי וגם לכם.

היום התחיל נפלא, הקדשתי את רובו לבן החייל שלי. טיילנו בטיילת יפיפיה, אכלנו ארוחה נהדר עם נוף קסום.

לאחר מכן בישלתי ועמלתי לאירוח חברות של הבת שלי.

כל הדברים האלה ממלאים אותי באושר רב.

אך לא מזמן חזרתי גם משבעה. שבעה של גבר יחסית צעיר, בערך בגילי שנפטר מסרטן. אני מכירה את בת זוגתו. זה פרק ב', פרק ב' מלא בכל כך הרבה אהבה, כבוד, אושר. כל סטורי שלה היה מלא באהבה, בשמחה בקסם שהפגינו שני האנשים היפים האלה. הסיפור שלהם נתן תקווה, תקווה לאפשרות הזאת של פרק ב'.

הם לא זכו לשנים רבות יחד, לא זכו להזדקן ביחד, אך הם זכו לכמה שנים של אושר, של קשר אמיתי ואוהב וזה לא מעט.

אם פגשתם מישהו באמת שווה, אם מצאתם אהבה גדולה, תהנו פשוט מכל יום, מכל רגע יחד. כי זה כל מה שיש באמת.

מצרפת כאן ציטוט של גבריאל גרסיה מרקס, שאני מאוד אוהבת.

"If I knew that today would be the last time I’d see you, I would hug you tight and pray the Lord be the keeper of your soul. If I knew that this would be the last time you pass through this door, I’d embrace you, kiss you, and call you back for one more. If I knew that this would be the last time I would hear your voice, I’d take hold of each word to be able to hear it over and over again. If I knew this is the last time I see you, I’d tell you I love you, and would not just assume foolishly you know it already."