|
|
|
יש עננים
מתחת לפני השטח
מביאים איתם ניחוח
שלא ידעת אף פעם
ובכל זאת
את מבינה שזה עירום מסוג חדש
כמו שהבנת אז מתחת לשמיכה
שהעור הלח הוא לא זיעה
שהנשיפות הן לא מחנק
שהחום הזה הוא לא השמש
השמש עזבה מזמן
העננים באים
כמו להבה של נר
באופק
מחלון קר של מטוס מעל לענן
מבט שטס מהר יותר
למטה
לחושך
צולל להתרסקות בלתי נמנעת
צפויה
ובכל זאת
האש שורפת את המבט
גם כשהיא קטנה
העיקר להיות זהירה
תשכבי ככה על החול
הרך
תעטפי את עצמך ברוח
החמה
תעצמי עיניים מול השמש
החשופה
מים יעברו לידך ולא ידעו
כמה את צמאה
כמה את חשופה
חמה
רכה
כמה את אורגזמה בלי גוף
מעל לחול הרועד
הגלים צורחים
את בלתי נסבלת
גם נווה מדבר
הוא במדבר
גם מיטב בגדים
לא מכסים את שמש השממה
לשבת בקור צמוד לים
עירום
לעצום עיניים ולנשום
מילים יפות
בתוך בור בין השיחים
בשלוליות רפש של סוף המסיבה
עקבות בחול
צלילים שעפים מדמיון של מישהי אחרת
נופלים אל בור שחור
מילים יפות
לפעמים אישה מקרית אחת
ברחוב בבוקר בחטף
אתה עף
סדינים בריח טחב
וילונות סגורים בריח עשן
בוא אלי יפה שלי
הסיר כבר חם
חזה כבד נפתח מאחורי קירות קלופים
או אסוף בחזייה של מעצב על
בחיוך של כובד החיים
או בחיוך של עוצם ידיה
אין הבדל אתה יודע
אין מרחק של זמן ומקום
שאי אפשר לקפוץ אותו
יפה שלי
יפה שלי
בוא
תעמדי מול החלון
תסתכלי אל הרחוב הריק
תקשיבי כמה הוא צועק
אף אחד לא רואה את היד שלך
את התחתונים המופשלים
מול השמים הכחולים
עד שהעיניים מאיימות להתעלף
לצרוח מול קהל שבתוכך
לעמוד מול כל זה
להתמתח מול הזריחה על ההר
לשאוף קוצר נשימה
כל פיתול דרך פותח עוד קצת
מהחושך שנסוג
אבל הוא כמוני
לא נעלם
רק מכסה בינתיים מישהו אחר
לקחת נשימה עמוקה
לפני הצלילה
לדעת שיש מספיק תנופה
מספיק זיעה
לגעת בתהום ולעוף
בחזרה
תעצמי עיניים
זה אור של סוף השנה
שמחליק נמוך על פני המים
לא חודר
לחושך המעמקים
את צריכה מילים כמו שלי
צריכה קירות
שיעשו ממך הד
את צריכה חלון
כדי שתחשבי שרואים דרכך
את צריכה ריצפה
כדי להרגיש שאת לא ישנה
את צריכה מילים כמו שלי
כמו בית
