לפני 5 שנים. יום רביעי, 13 במאי 2020 בשעה 10:51
כמה קל להניח את התיק
להסתובב וללכת
בפינת הרחוב לשבת מול דחפור מאובק ושותק
לתת לכעס להזיע דרך העיניים
אבל לא הוגן להפיל עלייך את כל כובד המשקל
הבלתי מתפשר
הלא נח לרגע
לא הוגן לראות בך את מה שאת מנסה להיות עכשיו
גם כשאת לא שם
גם כשלא אהיה אני
רק המלח ירפא את הפצעים
רק החנק יאוורר את המצוקה
רק שתיקה
רק בריחה בצהרי היום