צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בכל לשון

בקרוב יפוג המנוי ואני אתפוגג
לפני 4 שנים. 8 בדצמבר 2019 בשעה 12:53

את מתקלפת כמו הקיר ההוא

שעליו נשענת כדי לא ליפול

כשזעקת אל השמיים

למה ציפית?

כשפתחת חלון רטוב

ופחדת מהרוח

אני נותן לך יד של אבא

ומושך אותך איתי

אל המקום הכי נמוך

אל שקט אין תירוץ

אל חוף הים של חושך

שם אי אפשר להיות מופתעת

משלולית של בוץ

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י