מוזה

מחשבה כלואה,
בין סורגי
כלא המציאות.
קוראת דרור
לגוף אסור.

להשתחרר
ולאמץ את
התשוקות הכמוסות,
אשר אינן עוזבות
לעולם.

 חלום שמקונן,

בגווני שליטה.
פחד שמשתק,
מרחיק חזיון
של נפש כמהה.

תמיד אותה שאלה
להיות או לחדול,
מהבנליות המאוסה?
או לפרוש כנפיים,
אל עבר ההגשמה...