לפני 5 שנים. 26 בנובמבר 2018 בשעה 19:03
את לוחשת
בחלל החדר
קולך מלטף,
כמעט אימהי.
את מרפרפת באצבעותייך
על סימלי הבעלות
שציירת בכישרון רב.
מקשיבה בריכוז
ובוחנת בקפידה,
את שפת גופו
של העבד המיוסר.
מאתגרת בקולך
ההופך,
מרך לנוקשה,
מפרקת ומרכיבה,
נפש קרועה, מחופש
בבניין הכניעה...