לפני 3 שנים. 17 בפברואר 2021 בשעה 18:57
הייתה אחת, נבונה ומלאת בוז אני קורא לה ירח כי ככה היא כינתה את עצמה. נפגשנו ודיברנו על שלי... על שלה... ובסוף ישבנו על ספסל ונישקתי אותה - למרות שהיא בזה. ואז נסענו לחוף והיא הייתה נדיבה, ונתנה את פיה הרך וגרונה עד שהספיק לי. ונפרדנו יפה, ואפילו צפרה לי צפירה שובבה בצומת כשהרכבים שלנו עמדו רגע ואז היא ימינה ואני שמאלה.
נהניתי ממנה אבל למרות זאת הרגשתי צריבת החמצה. רק אחרי זמן רב הבנתי למה - לא רציתי ממנה את מה שהייתה מוכנה לתת, רציתי את מה שהייתה מסוגלת שאקח ממנה בכוח בלי שתישבר.