סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על שליטה

לפני 5 שנים. 6 ביולי 2019 בשעה 1:24

"אתה שברת אותי. זיהית שאני חלשה וניצלת את זה כדי להשתלט על הנפש שלי." אנחנו יושבים על המרפסת, קול הגלים מתחתינו. אני מסתכל עליה בשתיקה, והיא ממשיכה. "אתה לא האדון שלי ואני לא צריכה אותך יותר.". שום דבר שקרה עד אותו רגע לא הכין אותי לדברים שאמרה. אנחנו כבר חודשים מתכננים את הנסיעה הזאת, לא ראיתי אותה קרוב לשנה בה התכתבנו ודיברנו בסקייפ. בשבועות האחרונים הרגשתי שהיא מתרחקת, מספרת לי פחות ופחות, הנחתי שפגשה מישהו - הרפתי את האחיזה שלי, קיוויתי שהיא לא עושה משהו מטומטם. כשנפגשנו בשדה התעופה היא קפצה עליי, התנשקנו ארוכות. במשך כל היום לא הצלחנו להפסיק לגעת, לצחוק, ללטף. ואז ירד הערב ואז זה...

"לא הייתי בטוחה שאגיע הפעם" המשיכה. "אני יודע" אמרתי לה. באמת ידעתי, יום לפני הטיסה אמרתי לעצמי "זה 50-50 הפעם, היא עלולה לא לבוא" לא הייתי בטוח מה אני מעדיף. "באמת ידעת?!" שאלה. "כן, ואני חושב שאני גם יודע למה..." אמרתי בקול יבש. היא סוף סוף הורידה ממני את המבט המתריס, השפילה את העיניים לרגע. "פגשתי מישהו" אמרה בקול קטן "לא התכוונתי לספר לך" הוסיפה. הנהנתי. "ספרי לי עליו. איך הכרתם?" היא סיפרה לי הכל, ראיתי כמה הוקל לה לחשוף את זה.

הקשבתי לה בסבלנות. "אני שמח שפגשת מישהו, אני מקוה שהוא באמת בחור טוב כמו שנראה. אני מקנא אבל את יודעת שאני מעדיף שתהיה לך מערכת יחסים טובה עם מישהו שיכול לתת לך מה שאת צריכה מאשר שתיהי שלי" בזמן שדיברתי היא הסתכלה עליי במבט נעלב ומתוסכל. "למה אתה לא יכול פשוט להיות איתי? מה לא בסדר בי? מה לא מספיק בי בשבילך?" שוב הצליחה להפתיע אותי. "את מבינה שאשתי שואלת אותי את אותן שאלות נכון?" אמרתי, המבט שלה התרכך "אין שום דבר לא בסדר בך כמו שאין שום דבר לא בסדר בה." קיוויתי שהיא תסתפק בזה.

היא לא הסתפקה. "אני מבינה את זה, אבל אני רוצה לדעת בדיוק מה בי גורם לך לא לרצות להתחתן איתי." זה המוקש שאנחנו כל הזמן חוזרים אליו, אני שונא לדרוך עליו אבל כבר הפסקתי לנסות לעקוף אותו. "לי ולך יש הסטוריה מסויימת. אני לא כועס או מעניש אותך על שום דבר שקרה אבל אני לא יכול לבטוח בך לעולם." דרכתי אבל הפעם לא התפוצץ שום דבר.

"אני יודעת..." אמרה ברוגע מפתיע תוך כדי שהיא נשענת בכיסא שלה. "עשיתי לך דברים מאוד מכוערים, קשה לי עם זה" הוסיפה בעצב. רכנתי קדימה והנחתי יד על הברך שלה "הכל בסדר מותק. אני ואת עדיין כאן, חוזרים למקום הזה. מוצאים דרך לגרום אושר אחד לשניה." היא מהנהנת, רוכנת קדימה ומחבקת אותי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י