מערכת היחסים שלי ושל אנה לא הייתה בדיוק בדס"מית. אנה לא נתנה לי שליטה מתוך תשוקה להיות נשלטת אלא מתוך פחד אמיתי ממה שיקרה לה אם לא אקח מידיה את המושכות.
אמנם בסקס היא אהבה אגרסיביות - היא התחננה שאאנוס אותה ואתייחס אליה כחפץ, אבל זה היה המקום היחיד שבו היא נהנתה מלהיות נשלטת. סיטואציות אחרות, כשהייתי לדוגמה מעניש אותה - שם אותה על בירכיי, ספק מחזיק ספק מושך בשיער שלה ומכה בישבנה עד שנהיה אדום, מכריח אותה להגיד לי שוב ושוב למה היא נענשת, לא גירו אותה. מבחינתה זה היה משהו שהיא צריכה לסבול כדי שאמשיך להיות איתה. גם אני לא עשיתי את זה לשם הגירוי (למרות שזה בפירוש גירה אותי), עשיתי את זה כדי לאפס אותה כשהייתה עושה דברים הרסניים באמת. רציונלית היא הבינה את זה אבל רגשית היא היתה מתקוממת, נוטרת לי טינה ואחר-כך מוצאת דרכים להחזיר לי.
לשלוט בה היה כמו לנסות ללמד דב לרקוד טנגו, דב שמנסה לאכול לך את הפרצוף. אבל המשכנו, כי לא היתה ברירה אחרת.